על הקיר במטבחים של שנות ה־70 וה־80 נתלו לא פעם תבניות נחושת בצורת דג, אשכול ענבים או סלסלת פירות. רובן כבר לא שימשו לבישול, אבל הן מזכירות תקופה שבה ג'לי בצורה מרשימה היה גולת הכותרת של שולחן חגיגי.
הג'לי של המטבחים הגדולים
במאה ה־18 וה־19, במטבחים של בתי אחוזה באנגליה ובצרפת, הכינו הטבחים ג'לי מתוק או מלוח, פודינג וקרם, ויצקו אותם לתבניות מעוצבות. הכנת ג'לי הייתה עבודה ארוכה: מבשלים רגלי עגל או חומר מקשה מדגים, מסננים ומבהירים, ולכן ג'לי שקוף ורוטט בצורת מגדל או פרח היה סימן לעושר ולמטבח משובח. התבניות היקרות נעשו מנחושת מצופה בדיל מבפנים, עם תבליטים מורכבים, ולצדן יוצרו תבניות מחרסינה לבנה ומקרמיקה, ובהמשך גם מזכוכית לחוצה.
הג'לי לכל בית
בסוף המאה ה־19 הופיעו אבקות ג'לטין ואבקות ג'לי מוכנות, וג'לי נעשה קינוח פשוט ונגיש, שכל אחד יכול להכין בבית. במאה ה־20 נפוצו תבניות אלומיניום ופח זולות, בצורות של כוכב, לב, דג וטבעת, ותבניות קרמיקה צבעוניות. בשנות ה־70 וה־80 יוצרו הרבה תבניות נוי, ממתכת בציפוי נחושת או מקרמיקה מצוירת, עם לולאה לתלייה, שנועדו מלכתחילה לקשט את קיר המטבח.
איך מזהים
- נחושת עתיקה: נחושת עבה וכבדה, עם ציפוי בדיל כסוף בצד הפנימי, ולפעמים מספר דגם או סמל יצרן מוטבע בשוליים.
- תבנית נוי: מתכת דקה וקלה בציפוי נחושת, בלי ציפוי בדיל בפנים, ועם לולאה לתלייה.
- חרסינה וקרמיקה: תבנית לבנה ועבה עם תבליט בתחתית, לפעמים עם חותמת יצרן מאחור.
- תבליט: פירות, ענבים, דגים, ארנבים, אספרגוס, פרחים, או צורה של מגדל וכיפה.
מה קובע את הערך
- נחושת עתיקה עם ציפוי בדיל, ובמיוחד תבניות גדולות ומורכבות.
- חותמת יצרן ומספר דגם.
- תבניות חרסינה וקרמיקה עתיקות בלי סדקים.
- ציור יד בתבניות קרמיקה.
- אוסף או סדרה של תבניות תואמות.
יש לכם תבנית ג'לי ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.
