על שידת האיפור עמדו פעם, בסדר קבוע, מראת יד, מברשת שיער, מסרק ומברשת בגדים, כולם עם אותו גב מעוטר. הסט הזה היה מתנה מקובלת לכלה, ולעתים קרובות עבר מאם לבת יחד עם השידה עצמה.
מראה ביד
מראות יד מברונזה ומנחושת מלוטשת היו בשימוש כבר במצרים העתיקה, ביוון, ברומא ובסין, והגב שלהן עוטר בתבליטים. מראות זכוכית מצופות מתכת התפשטו באירופה בראשית העת החדשה, אבל עוד זמן רב היו יקרות. במאה ה־19, כשייצור המראות הוזל, הפכה מראת היד לחפץ ביתי, ולצדה הופיעה המראה השולחנית, על רגל או במסגרת עם מגירות, שהניחו על השידה.
הסט של שידת האיפור
בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 נפוצו סטים שלמים לשידת האיפור, שנקראו סטי טואלט. בסט מלא יש מראת יד, מברשת שיער, מברשת בגדים, מסרק ולפעמים גם מגש, קופסאות לפודרה ולסיכות, וכלי קטן לאיסוף שיער שנשר מהמסרק. בסטים היקרים הגב עשוי כסף מוטבע או חרוט, ברוח הארט נובו עם פרחים ודמויות נשים, ובהמשך בקווים הנקיים של הארט דקו. לצדם יוצרו סטים עם גב משנהב, מצב, מפורצלן מצויר, מפליז ומרקמה עדינה תחת זכוכית, וסטים זולים יותר מצלולואיד, פלסטיק מוקדם שחיקה שנהב וצב. מברשת הבגדים, שבה הבריש הגבר את הז'קט והכובע לפני היציאה, נתלתה לפעמים ליד הדלת, ובסטים לנסיעות הסתתרה בתוכה ערכת תפירה קטנה. על הפודריות אפשר לקרוא בערך פודריות.
איך מזהים
- גב תואם: בסט מקורי לכל הפריטים אותו עיטור, אותו חומר ואותו סימון.
- חותמות: על גב כסף מופיעות חותמות טוהר כמו 800, 835 או 925, או המילה Sterling, ולפעמים סמל יצרן.
- מראה: במראות איכותיות שולי הזכוכית מלוטשים בפאזה, קצה משופע שמחזיר את האור.
- מברשת: במברשות ישנות השיער טבעי ומשובץ בשורות צפופות בבסיס עץ.
- צלולואיד: חומר קל, לרוב בצבע שמנת עם פסים דקים שמחקים שנהב.
מה קובע את הערך
- כסף עם חותמות ברורות ועבודת תבליט או חריטה מפורטת.
- עיצוב ארט נובו או ארט דקו.
- סט שלם, עם מגש וקופסאות, בקופסה המקורית.
- מראה מקורית בלי כתמים וסדקים.
- רקמה או ציור על הגב במצב טוב.
יש לכם מראת יד, מברשת או סט טואלט ישנים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.
