דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

שעון מסעות

לפני שעון היד, מי שנסע לדרך ארוכה לקח איתו שעון קטן וחזק, בנרתיק עור. בחדר המלון או בבית ההארחה הוציאו אותו, ומתחו אותו לעוד יום.

שעון לדרך

שעון המסעות (בצרפתית pendule de voyage, ובאנגלית carriage clock) התפתח בצרפת בתחילת המאה ה־19. הוא שעון קטן עם מנגנון קפיץ, שלא צריך מטוטלת ולכן ממשיך לעבוד גם כשמזיזים אותו. המסגרת עשויה פליז, עם חלונות זכוכית בכל הצדדים ובמכסה, כך שרואים את המנגנון, וידית מתקפלת למעלה. השעון נסע בנרתיק עור מרופד, עם פתח קטן שדרכו אפשר לראות את הלוח.

צלצול וקישוט

במחצית השנייה של המאה ה־19 יוצרו שעוני מסעות רבים בצרפת, בעיקר באזור נורמנדי, ונמכרו בכל אירופה. היו פשוטים, והיו מפוארים: עם צלצול כל שעה, עם כפתור שמצלצל שוב את השעה האחרונה בחושך, עם מעורר, ועם לוחות פורצלן או אמייל מצוירים בצדדים. על שעונים אחרים שעמדו בבית אפשר לקרוא בערכים שעוני מדף ושעונים שולחניים ושעון מעורר.

איך מזהים

  • מסגרת: פליז עם חלונות זכוכית בכל הצדדים, וחלון במכסה.
  • ידית: ידית נשיאה מתקפלת על המכסה.
  • מנגנון: שם יצרן או מספר על לוחית המנגנון האחורית.
  • נרתיק: נרתיק עור עם ריפוד, ולעתים מפתח מתיחה בתוכו.

מה קובע את הערך

  • יצרן ידוע.
  • צלצול, או צלצול חוזר בלחיצה.
  • לוחות אמייל או פורצלן מצוירים.
  • נרתיק ומפתח מקוריים.
  • מנגנון מקורי ותקין.

יש לכם שעון מסעות ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook

עברו אצלנו לאורך השנים

חלק מהפריטים שנמכרו במכירות הקודמות של סיגלרי.