כלים לטיפול באח

ערב חורף, אש שמתלקחת, ומישהו שקם להזיז בול עץ עם מוט הברזל, ואז מנקה את האפר ביעה הקטנה. ליד כל אח עמד סט של כלים, ובבתים רבים הוא נשאר במקומו גם כשהאח כבר לא בשימוש, כי הוא פשוט יפה.

לשמור על האש

כל עוד האש הייתה מקור החום והבישול העיקרי בבית, צריך היה כלים כדי לטפל בה: להזיז בולי עץ, להוסיף פחם, לנקות אפר ולהגביר את הלהבה. כבר בימי הביניים היו ליד האח מוטות, מלקחיים ויעים מברזל, שנפחים יצרו בעבודת יד. כדי שבולי העץ לא יונחו ישירות על הרצפה, השתמשו בכני אש, שנקראים גם אנדירונים: זוג תמוכות מברזל, שעליהן הונחו העצים, ולפעמים הן עוצבו כדמויות, כאריות או כעמודים.

הסט שעל המעמד

במאה ה־19, כשהאח הפך גם לחלק מעוצב בסלון, הופיעו סטים שלמים של כלי אח: מוט, מלקחיים, יעה ומברשת, תלויים על מעמד משותף שעומד ליד האח. הסטים יוצרו מברזל, מפליז ומנחושת, עם ידיות מעוטרות, לפעמים בסגנון של התקופה: גותי, ויקטוריאני, ארט נובו או ארט דקו. לצדם עמדו מסך האח, שמונע מניצוצות לקפוץ לחדר, המפוח, ותיבה מעוצבת לעצים או לפחם.

סביב האח

אנדירונים. זוג תמוכות מברזל או מפליז שעומדות משני צדי האח, ועליהן מניחים את בולי העץ, כך שהאוויר זורם מתחתם והאש בוערת טוב יותר. בחזית של כל אחת יש לרוב עמוד, כדור או דמות מעוטרים, ולכן הן היו גם חלק מהקישוט של האח. באחים מפוארים עוצבו האנדירונים כאריות, כלבים, אבירים או דמויות מיתולוגיות.

מסך אח. מסך שעומד מול פתח האח, ומונע מניצוצות ומגחלים לקפוץ אל החדר ואל השטיח. יש מסכים מרשת מתכת דקה במסגרת פליז או ברזל, מסכים מתקפלים בשלושה חלקים, ובימים שהאח כבוי גם מסכים דקורטיביים מעץ, מזכוכית צבעונית או מבד רקום, שמסתירים את הפתח השחור.

מתלה לגפרורים. ליד האח, וגם ליד הכיריים והמנורות, נתלה מתקן קטן מברזל, מפליז או מחרסינה, שבו שמרו את הגפרורים, ולפעמים היה בו גם משטח מחוספס להצתה. הגפרורים הראשונים היו נדלקים בקלות, ולכן היה חשוב לשמור אותם במקום קבוע, יבש ובטוח. המתלים האלה עוצבו לפעמים כדמויות, כבעלי חיים או כקופסה קטנה עם מכסה.

האח בארץ

בארץ, עם החורף הקצר, האח היה פחות נפוץ מאשר באירופה, ובמשך שנים רבות חיממו את הבתים בעיקר בתנורי נפט ובפתיליות. אבל בבתי אבן ישנים, בירושלים ובאזורים ההרריים, ובהמשך גם בבתים פרטיים רבים, האח הפך למרכז החורפי של הבית. סטים של כלי אח, חלקם שהגיעו עם עולים מאירופה, נמצאים היום גם אצל מי שהאח אצלו הוא בעיקר קישוט.

איך מזהים

• סט שלם: מוט, מלקחיים, יעה ומברשת, עם ידיות תואמות, תלויים על מעמד.
• עבודת יד: בכלים ישנים מברזל מחושל רואים סימני פטיש וחוסר אחידות קטן.
• ידיות: פליז, נחושת או ברזל, לפעמים בצורת כדור, טבעת או דמות.
• מברשת: לרוב הוחלפה עם השנים, ומברשת מקורית היא סימן לסט שמור.

מה קובע את הערך

• סט שלם, עם המעמד המקורי וכל הכלים התואמים.
• ידיות מעוטרות מפליז או מנחושת.
• עבודת נפחות מפורטת וגיל.
• סגנון מזוהה, כמו ארט נובו או ארט דקו.
• כני אש, מסכי אח ותיבות עצים מעוצבים, במיוחד כשהם תואמים לסט.

יש לכם כלים לאח בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.