מטחנת בשר ומטחנות מזון

מטחנת ברזל כבדה שמבריגים לקצה השולחן, ידית שמסתובבת בכוח, וחוטי בשר טחון שיוצאים מהצד אל הקערה. בבתים רבים, ביום חמישי או בבוקר שישי, המטחנה הייתה יוצאת מהארון: לקציצות, לממולאים, לפשטידות, ובבתים רבים גם לגפילטע פיש.

לפני המטחנה

במשך מאות שנים קצצו בשר בסכין או בסכין קיצוץ מעוגלת על קרש עץ, עבודה ארוכה ומעייפת. בתחילת המאה ה־19 התחילו ממציאים באירופה לבנות מכונות ידניות לקיצוץ בשר, ובאמצע המאה ה־19 כבר נמכרו מטחנות ברזל יצוק לבית ולאטליזים.

איך היא עובדת

בתוך גוף המטחנה יש בורג ארוך, שדוחף את הבשר קדימה כשמסובבים את הידית. בקצה הבורג יש סכין בצורת צלב, שמסתובבת צמוד לדסקית מחוררת, וחותכת את הבשר כשהוא נדחק דרך החורים. מחליפים דסקיות עם חורים גדולים או קטנים, ומקבלים בשר טחון גס או דק. מאותה מטחנה טחנו גם דגים, ירקות, פירות יבשים ואגוזים, ועם אביזרים מיוחדים גם מילאו נקניקים.

על מטחנות רבות מוטבע מספר, למשל 5, 8, 10 או 22. המספר מציין את גודל המטחנה, כלומר את קוטר הדסקית: מטחנה קטנה לבית, ומטחנה גדולה יותר לאטליז או למשפחה גדולה.

מטחנות מזון אחרות

לצד מטחנת הבשר היו בכל מטבח עוד מטחנות, כל אחת לתפקיד משלה. מטחנת האגוזים, לרוב עם תוף מחורר שמסובבים בידית, טחנה אגוזים ושקדים לעוגות. מטחנת הפרג, שהייתה בהרבה מטבחים יהודיים, טחנה את גרגרי הפרג הקטנים לעוגות ולמאפים. מטחנות תבלינים קטנות מעץ, מפליז או מחרסינה טחנו פלפל, מלח ותבלינים אחרים.

בשנת 1932 רשם הצרפתי ז'אן מנטלה פטנט על מטחנת ירקות ידנית: סיר מחורר עם להב שמסובבים בידית, שמועך ירקות ופירות למחית ומשאיר מאחור קליפות וגרעינים. איתה הכינו מרקים, רסק עגבניות ומחית לתינוקות. החברה שהקים, שבהמשך קיבלה את השם מולינקס, ייצרה אחר כך גם מטחנות חשמליות ומכשירי מטבח רבים, ובבתים רבים בארץ השם "מולינקס" נקשר למכשירי המטבח האלה.

המטחנה במטבח

מטחנות ידניות נשארו בשימוש עשרות שנים, גם אחרי שהופיעו המטחנות החשמליות, כי הן היו עמידות, זולות ולא דרשו חשמל. בארץ הן עברו מדור לדור, יחד עם המתכונים של סבתא, ובבתים רבים הן עדיין נמצאות במגירה התחתונה.

איך מזהים

• גוף: ברזל יצוק כבד, משפך עגול מלמעלה, ופתח יציאה מלפנים.
• הידוק: בורג מתחת לגוף שמהדק את המטחנה לקצה שולחן, או בסיס עם ואקום.
• חלקים: ידית, בורג פנימי, סכין בצורת צלב, דסקיות מחוררות וטבעת סגירה.
• הטבעה: מספר הגודל, ולפעמים שם היצרן והארץ, מוטבעים על הגוף.

מה קובע את הערך

• ברזל שלם, בלי סדקים ושברים.
• כל החלקים המקוריים, כולל כמה דסקיות ואביזרים.
• שם יצרן ברור ומספר מוטבע.
• ציפוי או צבע מקוריים, בלי חלודה עמוקה.
• מטחנות מעוטרות, מטחנות גדולות מאטליזים וקופסה מקורית.

יש לכם מטחנת בשר ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.