בארוחה של כמה מנות לא החליפו את הסכין אחרי כל מנה. בין מנה למנה הניחו אותו על מעמד קטן, כך שהלהב המלוכלך לא נגע במפה הלבנה.
על השולחן הצרפתי
המעמד לסכין (בצרפתית porte-couteau) נפוץ במאה ה־19 בעיקר בצרפת, ומשם גם באנגליה ובמרכז אירופה. בבתים אמידים הונח מעמד ליד כל צלחת, ובארוחה משפחתית רגילה שמרו כך על המפה, שהיה קשה לכבס. המעמדים יוצרו מכסף, מזכוכית ומקריסטל, ומאוחר יותר גם מפורצלן ומקרמיקה.
סטים וחיות
מעמדים לסכין נמכרו לרוב בסטים של 6 או 12, בקופסה מרופדת. בצרפת היו פופולריים במיוחד סטים פיגורטיביים, שבהם כל מעמד בצורת חיה אחרת: ברבור, ארנב, תרנגול או כלב. בשנות ה־20 וה־30 נפוצו מעמדי זכוכית וקריסטל בסגנון ארט דקו (Art Deco). על כלי שולחן נוספים אפשר לקרוא בערך סכו״ם.
איך מזהים
- צורה: מוט קצר עם רגליים, או קצוות מוגבהים שבינם נח הלהב.
- סט: 6 או 12 מעמדים מאותו חומר, לעתים כל אחד בצורת חיה אחרת.
- חותמות: בכסף ובציפוי כסף חותמות קטנות על הבסיס.
- קופסה: קופסה מרופדת עם תאים, ולעתים שם החנות.
מה קובע את הערך
- גיל, וסט שלם.
- קופסה מקורית.
- כסף עם חותמות, או קריסטל חתוך.
- מעמדים פיגורטיביים בצורות חיות.
- מצב בלי שברים קטנים ובלי סדקים.
יש לכם מעמדים לסכין ישנים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.
