על משקוף הדלת בבית יהודי נקבעת מזוזה: קלף קטן שעליו כתובות פרשיות מהתורה, מגולגל ושמור בתוך בית. הקלף הוא העיקר מבחינת ההלכה, אבל הבית שעוטף אותו הפך לאורך הדורות לחפץ אמנות בפני עצמו.
מגן לקלף
הקלף נכתב ביד בידי סופר סת״ם, וצריך להגן עליו מגשם, מאבק ומשחיקה. לכן גוללים אותו ומכניסים אותו לבית, שנקבע בצד ימין של הפתח, ובמנהג אשכנז בהטיה קלה. על חזית הבית מופיעה לרוב האות ש׳, או המילה שדי. בתי מזוזה ישנים מאירופה נעשו בעיקר מעץ וממתכת, ורבים מהם לא שרדו, ולכן בתי מזוזה ישנים באמת נדירים יחסית.
מבצלאל ועד המזכרת
בארץ ישראל של תחילת המאה ה־20 עיצבו אמני בצלאל בתי מזוזה מכסף, מפליז ומנחושת, עם מוטיבים של ירושלים, של שבעת המינים ושל אותיות עבריות מעוטרות. באמצע המאה ה־20 נפוצו בתי מזוזה מקרמיקה, מזכוכית, מעץ זית ומאבן ירושלמית, שנמכרו גם כמזכרת לתיירים. יש גם בתי מזוזה שעליהם סמל של מוסד או ארגון, כמו קופת חולים. על חפצי יודאיקה נוספים אפשר לקרוא בערכים פמוטי שבת וחנוכייה.
איך מזהים
- חזית: האות ש׳ או המילה שדי, חרוטה, יצוקה או מצוירת.
- חותמות: בכסף חותמות של מתכת ושל יצרן, לעתים על הגב או בצד.
- חתימה: חתימת אמן או סדנה, למשל בצלאל, על הגב או בתחתית.
- קביעה: חורים או לולאות למסמרים, שמראים שהבית היה קבוע בפתח.
מה קובע את הערך
- גיל, וכסף עם חותמות.
- אמן או סדנה ידועים, כמו בצלאל.
- עבודת יד עדינה, כמו פיליגרן או ריקוע.
- עיצוב תקופתי, או סמל של מוסד או ארגון.
- מצב שלם, עם המכסה האחורי המקורי.
יש לכם בית מזוזה ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
