דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

אגרטלים

אגרטל הוא אולי הכלי הפשוט ביותר בבית: כלי עמוק שמחזיק מים ופרחים. אבל בגלל שהוא עומד במקום בולט, הוא הפך לאחד הכלים שבהם יצרנים ואמנים השקיעו הכי הרבה.

מפורצלן לזכוכית

במאה ה־18 וה־19 יצרו בתי החרושת לפורצלן באירופה אגרטלים מצוירים ביד, לעתים בזוגות שעמדו על האח או על השידה. בסוף המאה ה־19 התפתחה בצרפת, בעיר נאנסי (Nancy), אמנות הזכוכית של הארט נובו (Art Nouveau): אמנים כמו אמיל גאלה (Émile Gallé) ובית דום (Daum) יצרו אגרטלי זכוכית בשכבות, עם פרחים, עלים וחרקים שנחרטו או נחצבו בחומצה. במקביל נפוצו אגרטלי קריסטל חתוך, כבדים ומבריקים.

מארט דקו לסטודיו

בשנות ה־20 וה־30 עוצבו אגרטלים בסגנון ארט דקו (Art Deco), בקווים גאומטריים ובזכוכית לחוצה או צבעונית. באמצע המאה ה־20 נפוצו אגרטלי זכוכית מאיטליה ומסקנדינביה, ואגרטלי קרמיקה של סטודיו, גם בארץ. על הכלים שעזרו לסדר את הפרחים בתוך האגרטל אפשר לקרוא בערך כלים לסידור פרחים.

איך מזהים

  • חותמת: חותמת יצרן מצוירת או מוטבעת בתחתית, בפורצלן ובקרמיקה.
  • חתימה: בזכוכית אמנותית חתימה חרוטה או חצובה בחומצה, לעתים בצד ולא בתחתית.
  • בסיס: שחיקה טבעית בבסיס מעידה על גיל, ובסיס חלק לגמרי עשוי להעיד על פריט חדש.
  • עבודת יד: ציור עם קווי מכחול, או חיתוך שלא אחיד לגמרי.

מה קובע את הערך

  • יצרן או אמן ידוע.
  • עבודת יד, ציור או חיתוך ידני.
  • זכוכית בשכבות או בצבע מיוחד.
  • זוג אגרטלים שלם.
  • מצב בלי סדקים, בלי שברים קטנים בשפה ובלי הדבקות.

יש לכם אגרטל ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook

עברו אצלנו לאורך השנים

חלק מהפריטים שנמכרו במכירות הקודמות של סיגלרי.