טוק, טוק, טוק. הצליל הקצבי של עלי שפוגע במכתש מלווה את המטבח כבר אלפי שנים. במכתש כתשו תבלינים, זרעים, סוכר, קפה ותרופות, ועד היום יש מטבחים שבהם הוא עומד על השיש ולא רק כקישוט.
כלי עתיק
מכתשים מאבן נמצאו כבר באתרים מתקופות פרהיסטוריות, והם מהכלים הראשונים שאדם יצר כדי לעבד מזון. בימי הביניים ובראשית העת החדשה נפוצו באירופה מכתשים כבדים מברונזה ומפליז, יצוקים ומעוטרים. רבים מהם שימשו בבתי מרקחת, לכתישת עשבים וחומרי תרופות, ועליהם נוצקו לפעמים שם הרוקח, סמל, פסוק או שנת היציקה. במטבחים הביתיים השתמשו במכתשים פשוטים יותר מפליז, מעץ, מאבן ומשיש, ובמאה ה־19 נפוצו גם מכתשי פורצלן לבנים בבתי מרקחת ובמעבדות.
המכתש במזרח
במזרח התיכון היה מכתש הפליז כלי קבוע במטבח, לכתישת תבלינים, שומשום וקפה. אצל הבדואים יש למכתש הקפה מקום של כבוד: המהבאש, מכתש גבוה מעץ, לפעמים מעוטר במסמרי מתכת, שבו כותשים את פולי הקפה הקלויים. הקצב של העלי במהבאש היה גם הזמנה: השכנים שמעו אותו וידעו שמכינים קפה ושאורחים מוזמנים. עוד על כלי הקפה אפשר לקרוא בערכים "מטחנת קפה" ו"מכונות להכנת קפה".
איך מזהים
- חומר ומשקל: מכתש ברונזה ישן כבד מאוד ביחס לגודלו, ובבסיס שלו רואים לפעמים סימני יציקה ועיבוד.
- עיטורים וכיתוב: פסים, עלים, דמויות, סמלים, שם או שנה שנוצקו או נחרטו בדופן.
- עלי: עלי שעשוי מאותו חומר ושקצהו שחוק בהתאם לתחתית המכתש.
- פטינה: שכבה טבעית כהה או ירקרקה על המתכת, בלי ליטוש מבריק מדי.
מה קובע את הערך
- גיל, ובמיוחד מכתשי ברונזה אירופיים מהמאות ה־16 עד ה־18.
- כיתוב, שנה או סמל יצוקים.
- עיטורים מפורטים ויציקה איכותית.
- עלי מקורי.
- מהבאש מעוטר בעבודת יד.
יש לכם מכתש ועלי ישנים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.
