ידית מבריקה שנכנסת בדיוק לכף היד, קול של קצה מתכת על מדרכה, ומקל שעמד ליד הדלת עשרות שנים. מקל ההליכה עזר ללכת, אבל במשך מאות שנים הוא היה גם הרבה יותר: סמל של מעמד, תכשיט, מזכרת מטיול ולפעמים גם מקום מסתור.
מטה ומקל
מקלות ומטות ליוו את האדם מאז ומעולם: לרועים, לנוודים, לעולי רגל ולזקנים. בעולם העתיק המטה היה גם סמל של סמכות, של מלכים, של כוהנים ושל שופטים, והמקל המעוטר נשאר סמל של מעמד גם בתקופות מאוחרות יותר.
אביזר של ג'נטלמן
במאות ה־18 וה־19 מקל ההליכה הפך לחלק מהלבוש של גברים מכובדים באירופה, כמו הכובע והכפפות. היו להם מקלות שונים לבוקר, לערב ולטיול, עם ידיות מכסף, מזהב, מעצם או משנהב, לפעמים מגולפות בצורת ראש של כלב, ציפור או דמות. גם נשים נשאו מקלות קלים ומעוצבים.
במיוחד מעניינים מקלות "ההפתעה": מקלות שבתוכם מסתתרים שעון, כוס קטנה ובקבוק, מטרייה, משקפת, מקום לגפרורים, ולפעמים אפילו כיסא מתקפל. אספנים מחפשים אותם במיוחד.
מקלות מזכרת
בסוף המאה ה־19 ובמאה ה־20 נפוצו מקלות טיולים ומקלות מזכרת. מטיילים באלפים קבעו על המקל תגי מתכת קטנים מכל מקום שבו ביקרו. בארץ נמכרו לעולי רגל ולתיירים מקלות מעץ זית מירושלים, לפעמים עם כיתוב או גילוף. בהמשך מקל ההליכה חזר להיות בעיקר כלי עזר, ומקלות הנוי עברו לאספנים.
איך מזהים
- ידית: לרוב חלק נפרד, מחובר בטבעת מתכת, לפעמים מכסף עם חותמות.
- גוף: עץ, במבוק או מקלות מצופים, לפעמים עם עורקים או גילופים.
- קצה: כיפת מתכת בתחתית, שמגינה על העץ.
- הפתעה: ידית שמתברגת או נשלפת, או חלק מהמקל שנפתח, מעידים על מקל עם מנגנון.
מה קובע את הערך
- ידית מגולפת, מכסף עם חותמות או מחומר יוקרתי.
- מנגנון נסתר או שימוש כפול.
- עץ איכותי ומקל שלם, בלי סדקים ובלי תיקונים.
- תגי טיולים, כיתוב או הקדשה.
- גיל, ומקלות מהמאה ה־19.
יש לכם מקל הליכה ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
