הבובה היא אחד הצעצועים העתיקים בעולם. אבל הבובה שאנחנו מכירים, עם הפנים העדינות, העיניים הנעצמות והשיער, נולדה במאה ה־19.
בובת הביסק
במחצית השנייה של המאה ה־19 התפתחה בגרמניה ובצרפת תעשייה של בובות עם ראש מביסק, פורצלן לא מזוגג שנראה כמו עור. בתי חרושת גרמניים כמו ארמנד מרסיי (Armand Marseille) וסימון והלביג (Simon & Halbig) ייצרו מיליוני ראשי בובות, עם עיניים מזכוכית שנעצמות כשמשכיבים את הבובה. את הסימון של היצרן ואת מספר הדגם מוצאים לרוב בעורף, מתחת לשיער.
מצלולואיד לפלסטיק
בתחילת המאה ה־20 נפוצו בובות מצלולואיד, חומר פלסטי מוקדם, ומקומפוזיציה, תערובת של נסורת ודבק. לצדן היו בובות בד רכות. באמצע המאה ה־20 הפלסטיק והוויניל החליפו את כולם, והבובות הפכו לזולות ונפוצות. על הצעצועים שליוו את הבובה אפשר לקרוא בערכים עגלת בובות וצעצועי פח.
בובות קלונט וצלמיות איבג׳י
בקרב בני היורובה (Yoruba) במערב אפריקה לידות של תאומים נפוצות מאוד. לפי המסורת, לתאומים יש נשמה משותפת, ולכן כשאחד התאומים מת, גילפו עבורו צלמית עץ קטנה (ère ìbejì), והאם טיפלה בה כמו בתינוק חי: רחצה אותה, האכילה אותה והלבישה אותה. במאה ה־20 החליפו לעתים את צלמית העץ בבובות פלסטיק. מהמסורת הזאת התפתחו בובות הקלונט (Clonette): בובות קטנות מפלסטיק חלול בצבעים עזים, בדמות ילדה שמחזיקה בזרועותיה בובה או דובי, כלומר בובה שיש לה בובה. לפי המותג, הן התחילו בגאנה, והיום הן מיוצרות מפלסטיק ממוחזר.
איך מזהים
- סימון: שם יצרן, ארץ ייצור ומספר דגם בעורף או בגב.
- עיניים: עיניים מזכוכית שנעצמות, או עיניים מצוירות.
- ראש: ביסק מט עם צבע עדין, או פורצלן מבריק בבובות מוקדמות.
- גוף: גוף מעור, מבד או מקומפוזיציה, עם מפרקים בידיים וברגליים.
מה קובע את הערך
- יצרן ידוע.
- ראש ביסק בלי סדקים ובלי תיקונים.
- עיניים ושיער מקוריים.
- בגדים ונעליים מקוריים.
- קופסה מקורית.
יש לכם בובה ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.




