עד שהשירותים נכנסו אל תוך הבית, בכל חדר שינה היה סיר לילה, שחיכה מתחת למיטה או בתוך ארונית קטנה ליד המיטה. היום זה נשמע מצחיק, אבל במשך מאות שנים זה היה אחד הכלים השימושיים בבית, ובבתים אמידים גם אחד היפים.
מתחת למיטה
סירי לילה היו בשימוש כבר בעת העתיקה, ביוון וברומא, ובאירופה הם היו כלי קבוע מימי הביניים ועד המאה ה־20. במשפחות פשוטות הם נעשו מחרס, מעץ או מפח, ובבתים אמידים מפיוטר, מנחושת, מפאיינס ומפורצלן, ולפעמים אפילו מכסף. במאה ה־18 וה־19 נעשו סירי הלילה חלק מסט הרחצה של חדר השינה, יחד עם הכד והקערה, ועוטרו באותם הדפסים ופרחים. בבתים מסודרים החביאו אותם בתוך כיסא לילה, כיסא עם מכסה שמתחתיו מקום לסיר, או בארונית ליד המיטה. על כד הרחצה והקערה אפשר לקרוא בערך כד וקערת רחצה.
בורדלו וסיר עם עין
במאה ה־18 נפוץ בצרפת כלי קטן ומוארך, בצורה של סירת רוטב, שנקרא בורדלו. נשים לקחו אותו איתן בנסיעות ארוכות ולמקומות שבהם לא היה אפשר לצאת, והיום רבים מבלבלים אותו עם כלי הגשה. בצרפת ובאנגליה יוצרו גם סירי לילה משעשעים, לרוב כמתנה לחתונה, ובתחתיתם מצוירת עין גדולה, פרצוף או כיתוב היתולי.
בארץ
בשנות ה־50, בשיכונים, במעברות ובבתים שבהם השירותים היו בחצר, סיר לילה מאמייל, לרוב לבן או מנומר עם שפה כחולה, היה חפץ מוכר כמעט בכל בית, ובעיקר בחדרי הילדים. היום רבים מהסירים הישנים משמשים כעציצים או כקישוט.
איך מזהים
- צורה: גוף רחב ונמוך, שפה רחבה ומעוגלת וידית אחת בצד, ולפעמים מכסה.
- חותמת: בתחתית של סירי פורצלן וקרמיקה מופיעים לרוב שם היצרן, הארץ ושם הדגם.
- עיטור: הדפס כחול לבן, פרחים מצוירים או קווים מוזהבים, שתואמים לעיטור של כד וקערת הרחצה מאותו סט.
- מיניאטורות: סירי לילה קטנים מאוד יוצרו לבובות, כמזכרות וכבדיחה, והם נאספים בנפרד.
מה קובע את הערך
- גיל, ובמיוחד סירים מהמאה ה־18 וה־19.
- פורצלן או פאיינס מצוירים ביד.
- הדפסים מיוחדים ויצרנים ידועים.
- ציור משעשע בתוך הסיר, או בורדלו.
- מכסה מקורי וסט תואם.
- מצב בלי סדקים ושברים.
יש לכם סיר לילה ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
