מפתח ברזל כבד וגדול, שאי אפשר להכניס לכיס, שתלה על וו ליד דלת עץ עבה. מפתחות ומנעולים ישנים מספרים על בתים, על שערים, על תיבות נדוניה ועל ארונות שכבר אינם, ויש בהם משהו שמושך את העין ואת הדמיון.
מנעול מעץ
אחד המנעולים העתיקים המוכרים נמצא במצרים העתיקה: בריח עץ עם פינים קטנים שנופלים לתוך חורים ונועלים אותו, ומפתח עץ גדול עם יתדות שמרימות את הפינים ומשחררות את הבריח. העיקרון הזה, של פינים שצריך להרים לגובה הנכון, נמצא גם במנעולים של היום.
ברזל ופליז
הרומאים ייצרו מנעולים ומפתחות ממתכת, ואפילו מפתחות קטנים שנענדו כטבעת על האצבע. בימי הביניים ואחריהם נפחים ומסגרים בנו מנעולי ברזל גדולים לשערים, לכנסיות, לבתים ולתיבות, ולמפתחות היו טבעות מעוטרות ולשונות מסובכות, שנועדו להקשות על פריצה. למנעולים של תיבות וארונות היו לפעמים מנגנונים מסובכים ומסתוריים, ומפתחות קטנים ויפים.
המנעול המודרני
בסוף המאה ה־18 ובמאה ה־19 התחרו ממציאים באנגליה ובארצות הברית בבניית מנעולים שאי אפשר לפרוץ. באמצע המאה ה־19 פותח מנעול הצילינדר עם פינים, שאליו מתאים מפתח שטוח עם שיניים, והוא הפך למנעול הנפוץ ביותר בבתים עד היום. מפתחות השלד הגדולים עברו למגירות, ולאספנים.
איך מזהים
- מפתח שלד: מוט עגול, לשון מחוררת או משוננת בקצה וטבעת גדולה לאחיזה.
- מפתח לתיבה: קטן ועדין, לפעמים עם טבעת מעוטרת.
- מנעול תלייה: גוף כבד מברזל או מפליז, וקשת שנפתחת, לפעמים עם כיסוי לחור המפתח.
- חותמות: על מנעולים רבים מוטבעים שם היצרן, הארץ ולפעמים מספר.
מה קובע את הערך
- גיל ועבודת יד של נפח או מסגר.
- טבעת מעוטרת ולשון מורכבת.
- מנעול שלם עם המפתח המקורי שלו, שעדיין עובד.
- מנעולים עם מנגנון מיוחד או מסתורי.
- אוספים של מפתחות מאותו מקום או מאותה תקופה.
יש לכם מפתחות או מנעולים ישנים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.
