מצפן

מחט דקה שרועדת קצת ואז נעצרת, תמיד באותו כיוון. בלי חשמל, בלי סוללות ובלי לוויינים, המצפן יודע איפה צפון. במשך מאות שנים הוא היה הכלי שבזכותו ספינות חצו אוקיינוסים, וגם הכלי שאיתו ילדים למדו לנווט בטיול.

הכף שמצביעה דרומה

בסין העתיקה ידעו שאבן מגנט טבעית מושכת ברזל ומסתובבת לכיוון קבוע. לפי התיאורים, בתקופה עתיקה גילפו מהאבן הזו כף, שהונחה על לוח חלק והסתובבה עד שהידית שלה הצביעה דרומה. בהתחלה השתמשו בה בעיקר לגילוי עתידות ולתכנון בתים ומקדשים לפי כיווני הרוחות.

המצפן בים

במאה ה־11, לפי כתבים סיניים, כבר השתמשו במחט ממוגנטת לניווט, ובסוף המאה ה־12 המצפן מוזכר גם באירופה. בתחילה הייתה זו מחט שצפה על חתיכת עץ או קש בתוך קערת מים. בהמשך הוצמדה המחט ללוח עגול עם ורד הרוחות, ששלושים ושניים כיוונים מסומנים עליו, והמצפן הונח בתוך קופסה שתלויה על צירים, כדי שיישאר ישר גם כשהספינה מיטלטלת. בזכותו יכלו המלחים להפליג גם כשלא ראו את החוף, את השמש או את הכוכבים.

מצפן בכיס

במאות ה־18 וה־19 נפוצו מצפנים קטנים לכיס, בקופסאות פליז, כסף או עץ, ולפעמים משולבים עם שעון שמש. מודדי קרקעות וצבאות השתמשו במצפני מנסרה, שבהם מסתכלים דרך כוונת ורואים באותו זמן את המעלות על הלוח. במאה ה־20 הופיעו מצפנים מלאים בנוזל, שמייצב את המחט, ומצפני מטיילים על לוחית שקופה. בארץ, המצפן היה כלי חשוב בצבא, בתנועות הנוער ובטיולי הניווט של בתי הספר.

איך מזהים

• מצפן ים: קערה כבדה מפליז בתוך קופסת עץ, לפעמים תלויה על צירים, עם לוח מסתובב גדול.
• מצפן כיס: קופסה קטנה עם מכסה, לפעמים בצורת שעון כיס.
• מצפן מנסרה: מכסה עם חריץ כיוון ומנסרה קטנה, ולוח מעלות מ־0 עד 360.
• סימונים: שם יצרן, עיר, ובמצפנים צבאיים גם סמלים ומספרים.

מה קובע את הערך

• גיל, וחומרים כמו פליז, כסף ועץ.
• מחט שמסתובבת בחופשיות ומתייצבת בכיוון הנכון.
• לוח מקורי שלם וזכוכית בלי סדקים.
• מצפני ים ומצפנים צבאיים עם סימונים היסטוריים.
• קופסה או נרתיק מקוריים.

יש לכם מצפן ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.