טיפת מים מהשלולית, כנף של זבוב או שערה אחת, ופתאום, מבעד לעדשה, נגלה עולם שלם. המיקרוסקופ שינה את המדע ואת הרפואה, ובמאה ה־20 הגיע גם לחדרי הילדים, כצעצוע שעורר סקרנות אצל דורות של מדענים קטנים.
לראות את הבלתי נראה
המיקרוסקופים הראשונים, עם שתי עדשות בתוך צינור, נבנו בהולנד בסוף המאה ה־16, בבתי מלאכה ללטישת עדשות למשקפיים. במאה ה־17 פרסם המדען האנגלי רוברט הוק ספר עם איורים מפורטים של מה שראה במיקרוסקופ, וטבע את המילה "תא". באותה תקופה בנה ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק מיקרוסקופים קטנים עם עדשה אחת חזקה מאוד, וגילה דרכם חיידקים ויצורים זעירים בטיפת מים.
הפליז של המאה ה־19
במאה ה־18 וה־19 הפך המיקרוסקופ לכלי מדעי מדויק, ובמקביל לתחביב של אנשים משכילים, שאספו שקופיות של צמחים, חרקים ומינרלים. המיקרוסקופים של התקופה נעשו מפליז מלוטש מצופה לכה, ונשמרו בתיבות עץ מהגוני עם מפתח, עדשות מתחלפות, מגירות לשקופיות ואביזרים קטנים. באנגליה, בגרמניה, בצרפת ובארצות הברית פעלו בתי מלאכה ומפעלים שהמיקרוסקופים שלהם נאספים היום. בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 עברו רבים מהיצרנים לגוף מברזל צבוע שחור עם חלקי פליז.
מיקרוסקופ לילדים
משנות ה־50 עד שנות ה־80 נמכרו ערכות מיקרוסקופ לילדים, בקופסת קרטון או במזוודה קטנה, עם שקופיות מוכנות, כלים קטנים וחוברת הסבר. הן היו מתנה פופולרית לימי הולדת ולבר מצווה, ורבות מהן נשמרו עד היום. על כלים נוספים לראייה מקרוב ומרחוק אפשר לקרוא בערכים משקפת וטלסקופ.
איך מזהים
- סימון: שם היצרן, העיר ומספר סידורי, לרוב חרוטים על הזרוע, על הבסיס או על הצינור. לפי המספר הסידורי אפשר לפעמים לתארך את המיקרוסקופ.
- חומר: פליז בצבע זהב עם לכה, או ברזל צבוע שחור עם חלקי פליז.
- עדשות: עדשות עינית ועדשות מתחלפות, לפעמים על דיסקה מסתובבת, עם מספרי הגדלה חרוטים.
- תיבה: תיבת עץ עם מנעול ומפתח, ובפנים מקום מותאם לכל חלק.
מה קובע את הערך
- גיל, ובמיוחד מיקרוסקופי פליז מהמאה ה־18 וה־19.
- יצרן ידוע ומספר סידורי.
- תיבה, עדשות, שקופיות ואביזרים מקוריים.
- פליז עם הלכה המקורית, בלי ליטוש יתר.
- מנגנוני מיקוד תקינים ועדשות בלי שריטות וסדקים.
יש לכם מיקרוסקופ ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
