דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

תיבות וקופסאות תה

במאה ה־18 התה היה מצרך יקר, ושמרו עליו כמו על תכשיט. בעלת הבית החזיקה אותו בתיבה נעולה, והמפתח היה אצלה.

תיבה נעולה

תיבת התה (באנגלית tea caddy, ככל הנראה מהמילה המלאית kati, יחידת משקל) נעשתה מעץ משובח, מעוטרת בשיבוצי עץ, ולעתים מצופה שריון צב או שנהב. בפנים היו שניים או שלושה תאים עם מכסים, לתה שחור ולתה ירוק, ולפעמים קערת זכוכית לערבוב התה לפני החליטה. לצד התיבות יוצרו קופסאות תה מכסף ומפורצלן, שעמדו על שולחן התה. על שולחן התה אפשר לקרוא בערך מגשי תה ומעמדי עוגה.

קופסת הפח

במחצית השנייה של המאה ה־19 התה הפך לזול ונפוץ, וחברות התה התחילו למכור אותו בקופסאות פח מודפסות, עם שם המותג, ציורים של מטעי תה, של סין ושל הודו. קופסאות כאלה נשמרו בבית שנים אחרי שהתה נגמר, לתבלינים, לכפתורים ולחוטים. על קופסאות פח אפשר לקרוא בערך קופסאות פח, ועל הכלים להכנת התה בערכים קומקום ומסננות תה.

איך מזהים

  • מנעול: חור מפתח במכסה, ולעתים לוחית קטנה מפליז או מכסף סביבו.
  • תאים: תאים פנימיים עם מכסים, ולעתים ציפוי פנימי מפח.
  • חותמות: בקופסת כסף חותמות בתחתית או על המכסה.
  • מותג: בקופסת פח שם חברת התה והעיצוב עוזרים לתארך.

מה קובע את הערך

  • גיל, ותיבת עץ עם שיבוצים.
  • מנעול ומפתח מקוריים.
  • תאים, מכסים וקערת ערבוב מקוריים.
  • כסף עם חותמות, או פורצלן חתום.
  • קופסת פח של מותג ידוע, בלי חלודה ובלי שקעים.

יש לכם תיבת תה או קופסת תה ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook