לפני הרולר והצבע בתרסיס, צבעו קירות, דלתות ותריסים במברשת. הצבע והסייד עבדו עם כמה מברשות בגדלים שונים, ועם מרית לגירוד צבע ישן ולמריחת מרק.
זיפים וידית
מברשות הצבע הישנות נעשו מזיפים טבעיים, לרוב של חזיר, שקשורים בחוט או מהודקים בטבעת מתכת לידית עץ. זיפים טבעיים מחזיקים הרבה צבע ומשאירים משטח חלק. למשטחים גדולים השתמשו במברשות רחבות, ולמסגרות ולעבודות עדינות במברשות עגולות וצרות. בארץ סיידו קירות בסיד לבן במברשת סיוד גדולה עם ידית ארוכה.
המרית
המרית היא להב פלדה גמיש וידית עץ. בעזרתה גירדו צבע ישן, מרחו מרק סביב שמשות ומילאו סדקים בקיר. היו מריות רחבות וצרות, ומגרדים עם להב מחליף. הכלים האלה עברו לא פעם מבעל מקצוע אחד לבא אחריו. על ארגז הכלים אפשר לקרוא בערך ארגזי כלים.
איך מזהים
- זיפים: זיפים טבעיים, עבים ומעט מתפצלים בקצה.
- טבעת: טבעת פח או פליז שמהדקת את הזיפים לידית.
- ידית: ידית עץ, לעתים עם שם יצרן ומידה מוטבעים.
- מרית: להב גמיש מפלדה, מחובר בניטים לידית עץ.
מה קובע את הערך
- גיל, ויצרן ידוע.
- מברשת שלא נעשה בה שימוש.
- ידית עץ מעוטרת.
- סט בקופסה מקורית.
- זיפים שלמים, בלי צבע יבש.
יש לכם מברשות צביעה או מריות ישנות בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותן יחד אתכם.
