מאפרת קריסטל כבדה על שולחן הסלון, מאפרה צבעונית ממוראנו שהביאו מטיול באיטליה, מאפרה של בית מלון או של חברת תעופה, ומאפרת נחושת עם מפת ארץ ישראל: עד לפני כמה עשורים היו בכל בית כמה מאפרות, גם בבתים שבהם איש לא עישן, כי האורחים עישנו.
מאפרה לכל שולחן
כשהסיגריות הפכו למוצר המוני בסוף המאה ה־19, הופיעו המאפרות בכל בית, בכל משרד ובכל בית קפה. הן נעשו מזכוכית ומקריסטל, מקרמיקה ומפורצלן, מברונזה, מפליז ומאבן, ובשנות ה־20 וה־30 בעיצובי ארט דקו (Art Deco). בבתים ובמלונות עמדו גם מאפרות על רגל גבוהה, לפעמים עם מנגנון שמפיל את האפר לתוך מיכל סגור. למעשני מקטרות היו מאפרות מיוחדות עם בליטה לניקוי המקטרת, ועליהן ועל המקטרות אפשר לקרוא בערך מקטרת.
בשנות ה־20 עד ה־60, כשמשחקי קלפים כמו ברידג' (bridge) ופוקר (poker) היו בילוי חברתי נפוץ בערבים, נמכרו סטים של ארבע מאפרות קטנות לשולחן הקלפים, אחת לכל שחקן. כל מאפרה עוצבה בצורה או בעיטור של אחת מארבע צורות הקלפים: לב, יהלום, תלתן ועלה. הסטים נעשו מפורצלן, מזכוכית, מקרמיקה וממתכת, ונמכרו לא פעם בקופסה מקורית, לפעמים יחד עם חפיסות קלפים ופנקס לרישום הניקוד.
מוראנו, פרסומות ומזכרות
בשנות ה־50 עד ה־70 הייתה המאפרה חפץ עיצובי של ממש. בתי הזכוכית של האי מוראנו ליד ונציה ייצרו מאפרות כבדות וצבעוניות בצורות של יהלום, קובייה ועלה, ובסקנדינביה ובאיטליה יצרו מעצבים מאפרות מזכוכית, מקרמיקה ומעץ. בתי מלון, מסעדות, חברות תעופה, מותגי משקאות וסיגריות חילקו מאפרות פרסומת עם שמם, והן נאספות היום כתחום בפני עצמו. בארץ נפוצו מאפרות ישראליאנה (Israeliana): מאפרות נחושת, ברונזה ואלומיניום עם סמלי שנים עשר השבטים, מפת הארץ, נופי ירושלים וסמל המדינה, ומאפרות קרמיקה שנמכרו כמזכרות.
מאז שנות ה־2000, כשהעישון במקומות סגורים נאסר ופחת, המאפרות כמעט נעלמו מהבתים, ורבות מהן משמשות היום כצלוחיות לתכשיטים ולמפתחות. על קופסאות ונרתיקי הסיגריות שעמדו לצד המאפרה אפשר לקרוא בערך קופסאות ונרתיקי סיגריות.
איך מזהים
- שקעים: שקע אחד או כמה שקעים בשפה, שעליהם מניחים את הסיגריה.
- סימון: חותמת, חריטה או מדבקה בתחתית, עם שם בית הזכוכית, המעצב, היצרן או הארץ.
- זכוכית מוראנו: זכוכית עבה וכבדה עם שכבות צבע בתוכה, לעתים קרובות עם מדבקה מקורית.
- פרסומת וישראליאנה: שם של מלון, חברה או אירוע, סמלים ישראליים, ולפעמים תו מס קניה.
מה קובע את הערך
- מעצב או בית זכוכית ידוע, ובמיוחד זכוכית מוראנו.
- עיצוב מיוחד של ארט דקו ושל שנות ה־50 עד ה־70.
- ישראליאנה מוקדמת ומאפרות פרסומת נדירות.
- חומר יקר, כמו קריסטל כבד, ברונזה או אבן.
- מצב בלי סדקים, שברים ושריטות עמוקות.
יש לכם מאפרה ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.
