דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

זכוכית מגדלת

אותיות קטנות במילון, חותמת על תכשיט, מפה עם שמות זעירים: זכוכית מגדלת עמדה פעם על שולחן הכתיבה כמעט בכל בית, והייתה גם כלי עבודה של שענים, צורפים ובולאים.

מאבן קריאה לעדשה

כבר במאה ה־11 השתמשו נזירים ב"אבני קריאה", חצאי כדור מזכוכית או מבדולח שהניחו על הדף. במאה ה־13 תיאר רוג׳ר בייקון (Roger Bacon) באנגליה את השימוש בעדשות להגדלה, ומשם התפתחו גם המשקפיים, שעליהם אפשר לקרוא בערך משקפיים. במאה ה־19, כשליטוש העדשות הפך זול ומדויק יותר, זכוכית המגדלת עם ידית הפכה לחפץ ביתי נפוץ.

ידית, מסגרת ונרתיק

בזכוכיות מגדלת ויקטוריאניות המסגרת מפליז או מכסף, והידית מעצם, מקרן, מצדף או משריון צב, לעתים מגולפת. לצדן היו זכוכיות מגדלת שולחניות על רגל, זכוכיות מגדלת מלבניות לקריאת עיתון, וזכוכיות מגדלת קטנות שמתקפלות לתוך נרתיק, לכיס. דמותו של שרלוק הולמס עם זכוכית מגדלת הפכה את הכלי לסמל של בלש. על כלים אופטיים נוספים אפשר לקרוא בערך מיקרוסקופ.

איך מזהים

  • עדשה: עדשה קמורה, ובזכוכיות מגדלת ישנות לעתים עם בועות קטנות או גוון ירקרק.
  • ידית: עצם, קרן או צדף מרגישים שונים מפלסטיק, קרים וכבדים יותר.
  • חותמות: בכסף יש חותמות על המסגרת או על הידית.
  • מתקפלת: ציר שמסובב את העדשה לתוך נרתיק מגן.

מה קובע את הערך

  • גיל, וידית מכסף, צדף או שריון צב.
  • עבודת יד ועיטור על המסגרת או הידית.
  • עדשה שלמה, בלי שריטות עמוקות.
  • נרתיק מקורי.
  • זכוכית מגדלת כחלק מסט שולחן כתיבה תואם.

יש לכם זכוכית מגדלת ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook

עברו אצלנו לאורך השנים

חלק מהפריטים שנמכרו במכירות הקודמות של סיגלרי.