דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

דובוני פרווה

בכל חדר ילדים כמעט היה דובי: רך, מחבק, ולפעמים קצת קרח מרוב חיבוקים. אבל לדובי יש תאריך לידה די מדויק, בתחילת המאה ה־20.

הדובי של טדי

ב־1902 פורסמה בארצות הברית קריקטורה של קליפורד ברימן (Clifford Berryman), שבה הנשיא תאודור (טדי) רוזוולט מסרב לירות בדוב קשור במסע ציד. בעקבותיה יצר מוכר הצעצועים מוריס מיכטום (Morris Michtom) דובון רך, וקרא לו Teddy's bear. בערך באותו זמן הציגה בגרמניה חברת שטייף (Steiff) דובון מפרוות מוהר עם מפרקים, שעיצב ריכרד שטייף (Richard Steiff). מ־1904 סימנה שטייף את הבובות שלה בכפתור קטן באוזן (Knopf im Ohr).

דובי ישן ודובי חדש

הדובונים הישנים עשויים מוהר, פרווה מצמר עיזים, וממולאים בצמר עץ, ולכן הם קשים יחסית. יש להם גב מעוקל, ידיים ארוכות, אף בולט ועיניים מכפתורי נעל או מזכוכית. עם השנים הדובונים נעשו רכים, עגולים ושמנמנים יותר, ובאמצע המאה ה־20 עשויים מחומרים סינתטיים. על בובות אפשר לקרוא בערך בובות, ועל צעצועים נוספים בערך צעצועי פח.

איך מזהים

  • צורה: גב מעוקל, ידיים ארוכות ואף בולט, אופייניים לדובונים מוקדמים.
  • מילוי: צמר עץ שמרגיש קשה ונשמע מעט כשלוחצים, לעומת מילוי רך.
  • עיניים: כפתורי נעל שחורים, או עיניים מזכוכית על חוט.
  • סימון: כפתור באוזן, תווית תפורה או תגית יצרן.

מה קובע את הערך

  • יצרן ידוע, עם כפתור או תווית מקוריים.
  • גיל.
  • מוהר במצב טוב, בלי קרחות גדולות.
  • עיניים, אף ומפרקים מקוריים.
  • גודל גדול או דגם נדיר.

יש לכם דובי ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook