עם הצילום הגיעה גם המסגרת לתמונה: לתמונת החתונה, לדיוקן של הסבא או לתמונת הילדים על השידה. המסגרת שמרה על התמונה, וגם סיפרה כמה היא חשובה.
מסגרת על השידה
בסוף המאה ה־19, כשתמונות מצולמות נכנסו לכל בית, נפוצו מסגרות שולחניות קטנות, עם רגלית מאחור וגב מקטיפה או מעור. המפוארות שבהן יוצרו מכסף בעבודת ריקוע, עם פרחים וסלסולים בסגנון ארט נובו (Art Nouveau), ובשנות ה־20 וה־30 בקווים נקיים של ארט דקו (Art Deco). על המצלמה שצילמה את התמונות אפשר לקרוא בערך מצלמה ישנה.
עץ, עור ועץ זית
לתמונות גדולות ולציורים יוצרו מסגרות עץ מגולפות ומוזהבות, ולצדן מסגרות עור ומסגרות מתקפלות לנסיעות. בארץ נמכרו מסגרות מעץ זית, לעתים עם כיתוב של ירושלים, כמזכרת לתיירים ולצליינים. על תמונות שנשמרו באלבום אפשר לקרוא בערך אלבומי תמונות וגלויות.
איך מזהים
- חותמות: בכסף חותמות קטנות בשוליים, ולעתים שם צורף.
- גב: גב קטיפה, עור או קרטון, עם רגלית או לולאה לתלייה.
- זכוכית: זכוכית ישנה דקה, לעתים עם בועות קטנות.
- תמונה: לפעמים נשארה בפנים התמונה המקורית, שעוזרת לתארך.
מה קובע את הערך
- כסף עם חותמות.
- עבודת ריקוע או גילוף עדינה.
- מסגרת בסגנון ארט נובו או ארט דקו.
- גב ורגלית מקוריים.
- תמונה ישנה ומעניינת בפנים.
יש לכם מסגרת ישנה לתמונה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.

