במטבח של המאה ה־19 עמד תנור כבד מברזל יצוק, שבער בו עץ או פחם. עליו בישלו, בתוכו אפו, והוא גם חימם את המטבח כולו.
מתנור ברזל לגז ולחשמל
תנור המטבח מברזל יצוק, עם פלטות בישול מעל תא האש ותנור אפייה בצד, נפוץ באירופה ובאמריקה במאה ה־19. בתחילת המאה ה־20 התחילו להיכנס למטבחים תנורי גז ותנורים חשמליים, ובשנות ה־20 וה־30 תנורים מצופים אמייל לבן או צבעוני, שהיה קל לנקות. בארץ בישלו עוד שנים רבות על פתיליה ופרימוס, ותנור אפייה של ממש היה מותרות.
התנור בארץ
בשנות ה־50 וה־60 נכנסו לבתים בארץ כיריים גז, ותנורים חשמליים קטנים שעמדו על השיש. בשנות ה־60 וה־70 ייצרו בארץ תנורים חשמליים בעיצוב תקופתי, למשל של חברת אמקור. לצד תנורי האמת יוצרו תנורי צעצוע מפח ומברזל לילדות, שלעתים אפשר היה גם לחמם. על כלי אפייה נוספים אפשר לקרוא בערך תבניות ג'לי.
איך מזהים
- פלטות: בתנור ישן פלטות ברזל מעל תא האש, ובתנור חשמלי פלטות חימום עגולות.
- דלת: דלת עם ידית, לעתים מדחום וחלון זכוכית.
- כפתורים: כפתורים מבקליט או ממתכת, עם סימונים שעוזרים לתארך.
- לוחית: לוחית יצרן עם שם ודגם, ובתוצרת הארץ לעתים כיתוב בעברית.
מה קובע את הערך
- גיל, ועיצוב תקופתי.
- אמייל צבעוני במצב טוב.
- יצרן ידוע, או תוצרת הארץ.
- תנור צעצוע שלם ופועל.
- כל החלקים מקוריים, בלי חלודה עמוקה.
יש לכם תנור בישול או תנור אפייה ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.

