דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

מסורי יד

הצליל הקצבי של מסור בעץ היה פעם חלק מכל נגרייה. לנגר היו כמה מסורים, כל אחד לעבודה אחרת: מסור גדול לחיתוך לאורך הסיבים, מסור לחיתוך לרוחבם, ומסור קטן ועדין לחיבורים.

ממצרים ועד הנגרייה

מסורים מנחושת ומברונזה (bronze) היו כבר במצרים העתיקה, והרומאים השתמשו במסור מסגרת, להב דק שמתוח בתוך מסגרת עץ. במאות ה־17 וה־18 שיפור בייצור הפלדה איפשר להבים רחבים ויציבים שאינם צריכים מסגרת, ומשם הגיע מסור הנגרים המוכר. באמצע המאה ה־19 המסורים כבר יוצרו בכמויות, באנגליה, בגרמניה ובארצות הברית, ויצרנים כמו דיסטון (Disston) מפילדלפיה הפכו לשם דבר.

סוגי המסורים

במסור גב יש פס מתכת עבה לאורך הגב, שמחזיק את הלהב ישר, והוא משמש לחיתוך מדויק ולחיבורים. מסור המסגרת, שנפוץ במיוחד במרכז אירופה, הוא להב צר שמתוח בין שתי זרועות עץ בעזרת חבל ומקל, או בורג. במסור עדין, עם קשת מתכת ולהב דק מאוד, חותכים צורות וקימורים. מסור העצים הגדול, עם ידית בכל קצה, הצריך שני אנשים.

הידית והמדליון

הידית של מסור ישן נעשתה מעץ קשה, לרוב אשור או אגוז, ומחוברת ללהב בכמה ברגי פליז. על אחד הברגים יש לרוב מדליון פליז עגול עם שם היצרן וסמל. צורת הידית, המדליון והחריטה על הלהב עוזרים לזהות את היצרן ולתארך את המסור.

איך מזהים

  • ידית: ידית עץ סגורה, מגולפת ביד, עם ברגי פליז ומדליון.
  • להב: שם יצרן חרוט או מוטבע על הלהב, לפעמים עם סמל.
  • שיניים: מספר השיניים לאינץ׳ מוטבע לעתים בעקב הלהב, ליד הידית.
  • גב: במסור גב יש פס פליז או פלדה עבה לאורך הלהב.

מה קובע את הערך

  • גיל, וידית מעוצבת בלי שברים.
  • מדליון מקורי וחריטה ברורה על הלהב.
  • להב ישר, בלי עקמומיות ועם מעט חלודה.
  • מסור גב עם פס פליז.
  • סט מסורים מאותו יצרן, או מסור בגודל נדיר.

יש לכם מסור יד ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook