מסובבים את המפתח, פותחים את המכסה, ובלרינה קטנה מתחילה להסתובב לצלילי מנגינה עדינה ומתכתית. תיבת הנגינה הייתה צעצוע, תכשיט ומתנה, ובבתים רבים היא הצליל הראשון שילדים זוכרים מהחדר של אמא או של סבתא.
מוזיקה שמנגנת מעצמה
בשנת 1796 בנה שען מז'נבה, אנטואן פאבר, מנגנון קטן שמנגן מעצמו: גליל מתכת עם פינים קטנים, שמסתובב ומכה במסרק של שיני פלדה. כל שן באורך אחר משמיעה צליל אחר, והפינים מסודרים כך שמתקבלת מנגינה. בהתחלה הכניסו את המנגנונים הקטנים לשעונים, לקופסאות הרחה ולתכשיטים.
תיבות הנגינה הגדולות
במאה ה־19 התפתחה בשווייץ תעשייה של תיבות נגינה. התיבות נעשו גדולות ומשוכללות יותר, בארגזי עץ מעוטרים, עם גלילים ארוכים שניגנו כמה מנגינות, ולפעמים גם עם תופים ופעמונים. ברשימה שהודבקה בתוך המכסה היו כתובים שמות המנגינות.
בסוף המאה ה־19 הופיעו תיבות נגינה שמנגנות דיסקים מתכת מחוררים במקום גלילים. אפשר היה להחליף את הדיסקים ולשמוע מנגינות רבות באותה תיבה, ובבתים ובמקומות ציבוריים עמדו תיבות גדולות שהופעלו במטבע. כשהגיעו הגרמופון והתקליט, תיבות הנגינה הגדולות פינו את מקומן.
הבלרינה והקופסה הקטנה
במאה ה־20 המנגנון הקטן נכנס לקופסאות תכשיטים, לצעצועים, לבובות ולמזכרות. קופסת התכשיטים עם הבלרינה המסתובבת והמראה במכסה הייתה מתנה קלאסית לילדות, וגם בארץ היא עמדה על שולחנות איפור וחדרי ילדים רבים.
איך מזהים
- תיבת גליל: גליל מתכת עם פינים קטנים ומסרק פלדה, בתוך ארגז עץ עם זכוכית פנימית.
- תיבת דיסקים: דיסק מתכת גדול ומחורר שמונח מעל המנגנון.
- קופסה מנגנת: מנגנון קטן בתחתית הקופסה, עם מפתח מתיחה מתחת.
- תווית: רשימת מנגינות או שם יצרן בתוך המכסה, ולפעמים חותמת על המנגנון.
מה קובע את הערך
- מנגנון שמנגן היטב, בלי שיניים שבורות במסרק ובלי פינים חסרים.
- ארגז עץ מעוטר, עם שיבוץ או ציור.
- תיבות גדולות עם כמה מנגינות, תופים או פעמונים.
- דיסקים נוספים ורשימת מנגינות מקורית.
- תיבות מיוחדות, כמו תיבות עם ציפור שרה.
חשוב: לא כדאי לנסות לתקן לבד מנגנון של תיבת נגינה. הקפיץ חזק, והשיניים במסרק עדינות מאוד.
יש לכם תיבת נגינה ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.
