פסטה רותחת, ירקות שנשטפו, תותים מהשוק: כל אלה עברו דרך מסננת. היום היא כלי פשוט מפלסטיק, אבל פעם עמדה במטבח מסננת אמייל צבעונית על שלוש רגליים, ונתלתה על הקיר כשסיימו.
כלי עתיק
כלי חרס מחוררים לסינון נמצאו כבר באתרים מתקופת הברונזה, ושימשו כנראה לסינון גבינה, בירה ונוזלים אחרים. במטבחים של אירופה היו מסננות מנחושת ומפליז, עם חורים שנוקבו ביד בדוגמאות של כוכבים ופרחים, ולולאה לתלייה.
מסננות אמייל ואלומיניום
מסוף המאה ה־19 ועד שנות ה־60 נפוצו מסננות אמייל (émail), קלות לניקוי, בלבן, בכחול, באדום ובירוק, עם ידיות או על שלוש רגליים, לפעמים עם הדפס פרחים או פירות. בשנות ה־30 הגיעו מסננות אלומיניום, ובשנות ה־60 מסננות פלסטיק. על כלי אמייל נוספים אפשר לקרוא בערך כלי אמייל.
לצד המסננות למטבח היו מסננות להגשה: קערת קרמיקה או פורצלן מחוררת עם תחתית תואמת, להגשת תותים ופירות יער שנשטפו, כך שהמים מטפטפים לתחתית ולא על המפה.
איך מזהים
- חורים: בחורים שנוקבו ביד רואים דוגמה לא מושלמת, ובמסננות מאוחרות חורים אחידים.
- אמייל: בודקים קילופים בשפה ובידיות, ואם יש חלודה מתחתם.
- בסיס: שלוש רגליים מולחמות או טבעת בסיס.
- חותמת: שם יצרן או ארץ ייצור מוטבעים או מודפסים בתחתית.
מה קובע את הערך
- גיל, ואמייל צבעוני עם עיטור.
- מסננת נחושת או פליז בעבודת יד.
- מסננת קרמיקה או פורצלן להגשה, עם תחתית תואמת.
- מצב טוב, בלי קילופים גדולים ובלי חלודה.
- צבע או הדפס מיוחד.
יש לכם מסננת ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.

