גבינה קשה, גזר לסלט, קליפת לימון ואגוז מוסקט: את כולם גוררים על לוח מתכת מחורר. הפומפייה היא כלי פשוט, אבל היא עברה צורות רבות, מכלי כיס מכסף ועד מכונה קטנה עם ידית.
לוח מחורר
כלים לגירור מוכרים כבר מהעולם העתיק. הפומפייה מפח מנוקב, שבה החורים נוקבו מבפנים החוצה ויצרו שפה חדה, מיוחסת לצרפת של המאה ה־16. בהמשך התפתחה הפומפייה המרובעת, עם ארבעה צדדים לחורים בגדלים שונים וידית למעלה. במטבחים בארץ השתמשו בפומפיות פח ובמגררות לעגבניות ולבצל, וגם בפומפיות חרס מסורתיות.
פומפיית מוסקט ופומפייה מסתובבת
במאה ה־18 אגוז מוסקט היה תבלין יקר ואופנתי, ואנשים נשאו איתם פומפיות קטנות מכסף, עם תא לאגוז, כדי לגרור אותו על משקה או מנה. בשנות ה־30 של המאה ה־20 נפוצה בצרפת פומפייה עם תוף מסתובב וידית, שלוחצים בה את הגבינה ומסובבים. על כלים נוספים לחיתוך גבינה אפשר לקרוא בערך פורס לחם ופורס גבינות.
איך מזהים
- חורים: חורים שנוקבו ביד אינם אחידים, ובפומפיות מאוחרות הם מוטבעים במכונה.
- פומפיית מוסקט: קופסה קטנה עם תא לאגוז ולוח גירור, לעתים עם חותמות כסף.
- מנגנון: בפומפייה מסתובבת בודקים שהתוף והידית שלמים וזזים חלק.
- חומר: פח מגולוון כהה, נחושת או חרס, וידית עץ עם סימני שימוש.
מה קובע את הערך
- גיל, ועבודת יד.
- פומפיית מוסקט מכסף עם חותמות.
- פומפייה מסתובבת עם כל החלקים.
- ידית מקורית, בלי חלודה ובלי חורים קרועים.
- צורה מעוצבת או נדירה.
יש לכם פומפייה ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.
