סל הוא אחד החפצים הוותיקים בבית: בו אספו פירות בשדה, נשאו לחם מהמאפייה, שמרו חוטי תפירה והוציאו ארוחה לפיקניק. הקליעה נעשתה ביד, ובכל מקום מהחומרים שגדלו בו.
אלפי שנים של קליעה
סלים קלועים הם מהמלאכות הקדומות ביותר, ושרידים שלהם נמצאו באתרים בני אלפי שנים. החומר משתנה ממקום למקום: נצרים של ערבה באירופה, קש ועלי דקל במזרח התיכון, במבוק וקנה באסיה. בארץ קלעו סלים לקטיף, לתבואה ולנשיאת מזון, ובשווקים נמכרו סלים בכל הגדלים.
סלי פיקניק וסלי בית
במאה ה־19 התפשטו באירופה סלי נצרים עם מכסה ורצועות, ובהם סלי פיקניק מאובזרים עם צלחות, כוסות, סכו״ם ובקבוקים, כל אחד במקום שלו. בבית נפוצו סלסלות תפירה עם מכסה מרופד, סלי לחם וסלי עיתונים. על כלי התפירה שבתוכם אפשר לקרוא בערך קופסת תפירה.
סלים תימניים ואתיופיים
יהודי תימן הביאו לארץ מסורת של סלסלות קלועות מקש ומעלי דקל, בדוגמאות צבעוניות, עם מכסה או על רגל, ששימשו להגשה ולאחסון. יהודי אתיופיה הביאו מסורת של סלים צבעוניים בקליעה צפופה מאוד, חלקם עם מכסה מחודד, ששימשו להגשת אינג׳רה ולשמירת מזון. הסלים האלה נקלעו בעיקר בידי נשים, והם היום פריטי אספנות ואמנות.
איך מזהים
- קליעה: קליעה צפופה ואחידה מעידה על עבודת יד מיומנת.
- שפה וידיות: שפה מחוזקת וידיות קלועות שלא התפרקו.
- צבע: צבעים טבעיים שדהו עם השנים, ובסלים תימניים ואתיופיים דוגמאות גאומטריות.
- אביזרים: בסל פיקניק כדאי לבדוק אם הכלים והרצועות מקוריים.
מה קובע את הערך
- גיל ועבודת יד.
- קליעה צפופה ודוגמה צבעונית.
- מסורת ידועה, כמו סל תימני או אתיופי.
- מצב שלם, בלי קרעים ובלי חוטים פרומים.
- סל פיקניק עם כל האביזרים המקוריים.
יש לכם סל קלוע ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.




