כפות פליז שמתנדנדות עד שהן מתאזנות, משקולת קטנה שמוסיפים בזהירות, והמוכר שמסתכל על המחוג. במשך אלפי שנים השקילה הייתה עניין של אמון: בשוק, במכולת ובבית המרקחת. משקל עתיק מזכיר את כל זה.
מאזני הכפות
מאזני הכפות הם אחד הכלים העתיקים ביותר. כבר במצרים העתיקה שקלו בעזרתם זהב, תבלינים ותרופות: מוט עם ציר באמצע, כף בכל צד, ומשקולות אבן או מתכת בגודל ידוע. כשהכפות מתאזנות, יודעים כמה שוקל הדבר. המאזניים הפכו גם לסמל של צדק ויושר, ועד היום הם מופיעים בסמלים של בתי משפט.
מאזני הקנטר
הרומאים השתמשו במאזניים מסוג אחר: מוט ארוך עם וו בקצה הקצר, ומשקולת אחת שמזיזים לאורך הקצה הארוך עד שהמוט מתאזן. על המוט מסומנים המספרים, ולא צריך סט שלם של משקולות. מאזניים כאלה, שבארץ נקראים "קנטר", שימשו אלפי שנים בשווקים ובחוות, לשקילה של שקי תבואה, צמר ובשר.
הקפיץ והמחוג
במאה ה־18 התחילו לייצר משקלות קפיציים: הדבר הנשקל מותח קפיץ, ומחוג מראה את המשקל. הם היו קטנים, זולים ונוחים, והגיעו לכל בית. במאה ה־19 וה־20 התפתחו משקלות עם שעון גדול ומחוג, משקלות מטבח צבעוניים עם קערה מלמעלה, ובהמשך גם משקל האמבטיה, שעליו עומדים בבוקר.
משקל המכולת
בהרבה מכולות בארץ עמדו על הדלפק מאזני כפות או משקל עם מחוג, ולידם סט משקולות מפליז או מברזל, מהקטנה ביותר ועד הקילו. שקלו גבינה, זיתים, סוכר ואורז ישר מהשק, ועטפו בנייר. עם הזמן החליפו אותם משקלות אלקטרוניים, והמשקולות מפליז נשארו לאספנים ולמעצבים.
איך מזהים
- מאזני כפות: מוט עם ציר באמצע ושתי כפות, לרוב מפליז, ולפעמים על בסיס עץ או ברזל.
- מאזני קנטר: מוט ארוך עם סימונים, וו ומשקולת אחת שמחליקה עליו.
- משקל קפיצי או משקל עם שעון: מחוג ולוח מספרים, ולרוב כיתוב של כושר השקילה המקסימלי.
- משקולות: פליז, ברזל או נחושת, עם המשקל מוטבע עליהן, ולפעמים עם חותמת של בדיקה רשמית.
מה קובע את הערך
- סט משקולות שלם, ובמיוחד בקופסת העץ המקורית.
- חומר: פליז ונחושת מבוקשים יותר מפח.
- עיטורים, יציקה מעוצבת וצבע מקורי, כמו במשקלות מטבח צבעוניים.
- כיתוב, חותמת או שם יצרן ברור, ובמיוחד כיתוב בעברית.
- מנגנון תקין: הכפות מתאזנות והמחוג זז בחופשיות.
יש לכם משקל עתיק בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
