בכל חדר שינה עמד פעם שולחן רחצה קטן, לרוב עם משטח שיש, ועליו כד גדול מלא מים וקערה רחבה. בבוקר מזגו מהכד לקערה, שטפו פנים וידיים, ואחר כך שפכו את המים לדלי. היום הכדים והקערות האלה הם מהפריטים היפים בעולם הקרמיקה הישנה.
הרחצה שלפני הברזים
עד סוף המאה ה־19, ובבתים רבים גם הרבה אחר כך, לא היו מים זורמים בחדרי השינה. את המים הביאו בכד, וחיממו אותם במטבח כשרצו מים חמים. כד וקערה לרחצה היו בשימוש כבר מאות שנים, אבל מסוף המאה ה־18 הם הפכו לחלק מסט רחצה שלם, שיוצר בבתי חרושת לקרמיקה באנגליה ובאירופה. בסט מלא יש כד גדול וקערה, כד קטן למים לשתייה או לצחצוח שיניים, כלי לסבון, כלי למברשות השיניים, סיר לילה ולפעמים גם דלי עם מכסה. כל הפריטים עוטרו באותו הדפס, פרחים, נופים או דוגמה כחולה לבנה. על סיר הלילה אפשר לקרוא בערך סיר לילה.
לבבו, הכיור שעל הקיר
בצרפת, באיטליה ובבתים כפריים רבים נפוץ גם כיור קיר שנקרא לבבו: מיכל מים קטן עם ברז שנתלה על הקיר, ומתחתיו אגן לאיסוף המים. הוא נעשה מפאיינס, מנחושת, מפיוטר ומאמייל, ולפעמים הגיע על מעמד ברזל. היום רבים תולים אותו כקישוט במטבח או בגינה.
הסוף של הסט
בתחילת המאה ה־20, עם כניסת הצנרת והאמבטיות לבתים, יצא שולחן הרחצה מהשימוש, והכדים והקערות עברו לשמש כקישוט, כעציצים או כקערות פירות. סטים מאמייל המשיכו לשמש עוד שנים בבתים כפריים, במחנות ובמקומות שבהם לא היו מים זורמים.
איך מזהים
- גודל: כד הרחצה גדול וכבד, עם פייה רחבה וידית חזקה, והקערה רחבה ושטוחה כך שהכד עומד בתוכה.
- חותמת: בתחתית מופיעים לרוב שם היצרן, הארץ ושם הדגם או ההדפס.
- עיטור תואם: בסט מקורי לכד ולקערה אותו הדפס ואותו צבע.
- קרמיקה אנגלית: Ironstone, קרמיקה לבנה וכבדה שנפוצה מאוד בסטים אנגליים מהמאה ה־19.
מה קובע את הערך
- סט שלם ותואם, עם כמה שיותר פריטים מקוריים.
- יצרן ידוע וחותמת ברורה.
- הדפס או ציור מיוחד, ובמיוחד בסגנון ארט נובו.
- גודל, ובמיוחד כדים גדולים במיוחד.
- מצב בלי סדקים, שברים ותיקונים.
יש לכם כד וקערת רחצה ישנים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.
