מכתבים, חשבונות, יומן ועט נובע: לכל אלה היה פעם רהיט משלו. שולחן הכתיבה, עם מגירות קטנות ותאים, היה המשרד של הבית.
סקרטר, ביורו ושולחן עם תריס
במאות ה־17 וה־18 התפתחו באירופה רהיטי כתיבה עם מגירות ותאים. בסקרטר (secrétaire) דלת עליונה נפתחת כלפי מטה והופכת למשטח כתיבה, ומאחוריה מגירות קטנות ותאים. בביורו (bureau) המכסה משופע, ומתחתיו מגירות גדולות. בסוף המאה ה־19 נפוץ בארצות הברית שולחן עם תריס גלילה מעץ, שסוגר את כל המשטח והתאים. על משטחי הכתיבה הודבק לא פעם עור, לעתים מוטבע בזהב.
המכתבה הניידת
לצד הרהיטים הגדולים היו מכתבות ניידות: קופסת עץ שנפתחת למדרון כתיבה מצופה עור, ובתוכה תאים לנייר, לקסת ולעטים, ולפעמים גם תא סודי. נוסעים, חיילים וסוחרים לקחו אותן איתם. על כלי הכתיבה שעמדו על השולחן אפשר לקרוא בערכים קסת דיו ומספג דיו. במאה ה־20 נפוצו גם שולחנות כתיבה פשוטים לחדרי ילדים, שולחנות דנים מעץ טיק, ושולחנות משרדיים מפח.
איך מזהים
- משטח: משטח כתיבה מצופה עור או לבד, לעתים עם עיטור מוזהב בשוליים.
- מגירות: חיבורי זנב יונה בפינות המגירות מעידים על נגרות טובה.
- מנעולים: מנעולים ומפתחות פליז, לעתים עם שם היצרן.
- תאים: תאים קטנים ומגירות פנימיות, ולפעמים תא סודי מאחורי לוח.
מה קובע את הערך
- גיל, ועץ מלא עם עבודת נגרות טובה.
- עור מקורי על משטח הכתיבה.
- פרזול, מנעולים ומפתחות מקוריים.
- תאים סודיים ומנגנונים שעובדים.
- עיצוב תקופתי מובהק, ומצב טוב בלי סדקים בפורניר.
יש לכם שולחן כתיבה ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
