גיגית גדולה, מים חמים מהדוד, סבון כביסה מוצק וקרש עם חריצים, שעליו משפשפים את הבגדים הלוך ושוב. פעם, יום הכביסה היה יום עבודה שלם, והידיים הרגישו אותו עוד הרבה אחריו.
לפני הקרש
במשך אלפי שנים כיבסו בנהר, במעיין או בבריכה. היכו את הבגדים על אבנים, שפשפו אותם בחול או באפר, ושטפו במים זורמים. בכפרים ובעיירות הכביסה הייתה עבודה משותפת של נשים, ולעתים קרובות גם מקום מפגש.
קרש הכביסה
קרש הכביסה, או בעברית כסכסת, הופיע בסוף המאה ה־18. הוא בנוי ממסגרת עץ, ובתוכה משטח עם חריצים או גלים, בהתחלה מעץ ובהמשך גם מפח, מאבץ, מזכוכית ומאמייל. מעמידים אותו בתוך הגיגית, מרטיבים את הבגד, מסבנים ומשפשפים על החריצים. החיכוך מוציא את הלכלוך הרבה יותר מהר מאשר בידיים בלבד.
מכונות הכביסה הראשונות
כבר במאה ה־18 ניסו ממציאים לבנות מכונה שתחסוך את העבודה. בשנת 1851 רשם האמריקאי ג'יימס קינג פטנט על מכונת כביסה עם תוף שמסובבים בידית, ועשר שנים אחר כך הוסיף לה מעגילה: שני גלילים שהבגד עובר ביניהם, ושסוחטים ממנו את המים. היו גם מכונות שבהן מנענעים גיגית עם מוט, ומכונות עם משוטים פנימיים שמזיזים את הכביסה במים.
בתחילת המאה ה־20 הופיעו מכונות כביסה חשמליות. בהתחלה הן היו יקרות ונדירות, ובהרבה בתים, וגם בארץ, המשיכו עוד שנים רבות לכבס בקרש ובגיגית, להרתיח כביסה לבנה בדוד גדול ולתלות אותה בשמש. מכונת הכביסה החשמלית הגיעה לרוב הבתים רק בהמשך, וקרש הכביסה עבר למחסן.
איך מזהים
- קרש כביסה: מסגרת עץ מלבנית עם רגליים קצרות, ומשטח מחורץ באמצע. לפעמים יש מדף קטן למעלה להנחת הסבון.
- חומר המשטח: עץ, פח גלי, אבץ, זכוכית מחורצת או אמייל.
- מכונה ידנית: תוף או גיגית מעץ או ממתכת, עם ידית או מוט בצד.
- מעגילה: שני גלילים מגומי או מעץ במסגרת ברזל, עם ידית לסיבוב.
מה קובע את הערך
- מסגרת עץ שלמה, בלי שברים ובלי ריקבון.
- משטח מיוחד: זכוכית או אמייל מבוקשים יותר מפח פשוט.
- כיתוב, הטבעה או שם יצרן על המסגרת.
- במכונות ובמעגילות: מנגנון שמסתובב, גלילים שלמים וצבע מקורי.
- קרשי כביסה קטנים לילדים, שהיו חלק ממשחקי הבית.
יש לכם קרש כביסה או מכונת כביסה ידנית בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.
