דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

קופסאות ותיבות תכשיטים

לתכשיטים היה תמיד מקום משלהם: תיבה קטנה על שולחן האיפור, עם מכסה, בטנה רכה ותאים קטנים, ולפעמים מנגינה שמתחילה כשפותחים אותה.

תיבה עם מנעול

במאה ה־19 נפוצו תיבות תכשיטים מעץ, לעתים עם שיבוצי עץ, פנינה או פליז, מגש פנימי נשלף ומנעול עם מפתח קטן. בפנים הייתה בטנה מקטיפה או ממשי, עם חריצים לטבעות ותאים לעגילים ולשרשראות. נשים בעלות אמצעים החזיקו גם נרתיקי עור לתכשיטים, לנסיעות.

רקדנית ופורצלן

במאה ה־20 נפוצו תיבות תכשיטים עם תיבת נגינה: כשפותחים את המכסה, מתחילה מנגינה ורקדנית קטנה מסתובבת מול מראה. לצדן היו קופסאות קטנות מפורצלן, מכסף ומאמייל, לטבעת אחת או לעגילים, ובצרפת נפוצו קופסאות פורצלן קטנות מלימוז׳ (Limoges). על כלים נוספים לשולחן האיפור אפשר לקרוא בערכים פודריות וכלי לאיסוף שיער.

איך מזהים

  • בטנה: קטיפה או משי, עם חריצים לטבעות ותאים קטנים.
  • מנעול: חור מפתח קטן, ולעתים מפתח מקורי.
  • מכסה: מראה קטנה בתוך המכסה, ובתיבת נגינה מנגנון בתחתית.
  • חותמות: בכסף ובפורצלן חותמות יצרן בתחתית.

מה קובע את הערך

  • גיל, ועץ עם שיבוצים.
  • כסף עם חותמות.
  • בטנה מקורית במצב טוב.
  • מנגנון נגינה תקין.
  • מפתח מקורי.

יש לכם תיבת תכשיטים ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook

עברו אצלנו לאורך השנים

חלק מהפריטים שנמכרו במכירות הקודמות של סיגלרי.