שתי תמונות, כמעט זהות, זו לצד זו. מסתכלים עליהן דרך שתי עדשות, ופתאום הן מתחברות לתמונה אחת, עם עומק אמיתי, כאילו אפשר להיכנס לתוכה.
תמונה לכל עין
כל עין רואה את העולם מזווית מעט שונה, והמוח מחבר את שתי התמונות לתמונה אחת עם עומק. ב־1838 הציג המדען הבריטי צ׳רלס ויטסטון (Charles Wheatstone) מכשיר עם מראות שמנצל את התופעה הזאת, ובשנות ה־40 של המאה ה־19 פיתח דייוויד ברוסטר (David Brewster) סטריאוסקופ קטן עם עדשות. ב־1861 עיצב הסופר והרופא האמריקאי אוליבר ונדל הולמס (Oliver Wendell Holmes) סטריאוסקופ יד פשוט וזול, שנכנס לבתים רבים. ברוסטר הוא גם ממציא הקליידוסקופ.
כרטיסים ודיסקיות
במחצית השנייה של המאה ה־19 נמכרו מיליוני כרטיסי סטריאו, עם צילומים של ערים, נופים, אירועים ומקומות רחוקים, ובהם גם מארץ ישראל. הצפייה בהם הייתה בילוי משפחתי בסלון. ב־1939 הוצג בארצות הברית ה־View-Master, צופה עם דיסקיות קרטון עגולות, שהפך לצעצוע מוכר. על המצלמות שצילמו תמונות כאלה אפשר לקרוא בערך מצלמה ישנה.
איך מזהים
- עדשות: שתי עדשות זו לצד זו, ומגן עץ או מתכת לעיניים.
- מתקן: מתקן לכרטיס, לעתים על מוט שזז קדימה ואחורה לכיוון.
- כרטיסים: כרטיס עם שתי תמונות כמעט זהות, ושם המו״ל בצד.
- יצרן: שם יצרן או חנות מוטבע על המכשיר.
מה קובע את הערך
- גיל, וסטריאוסקופ שולחני מעץ משובח.
- עדשות שלמות, בלי שריטות.
- אוסף כרטיסים גדול.
- כרטיסים מארץ ישראל או ממקומות מעניינים.
- קופסה מקורית.
יש לכם סטריאוסקופ או כרטיסי סטריאו ישנים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.
