מנורת נפט ועששית

אור צהוב ורך, צל שרוקד על הקיר, וריח קל של נפט. לפני שהחשמל הגיע לכל בית, מנורת הנפט הייתה מרכז הערב: סביבה קראו, תפרו, הכינו שיעורים ושיחקו. בהרבה בתים בארץ היא עמדה על השולחן גם אחרי שהגיע החשמל, ליתר ביטחון, ליום שבו הוא יפסיק פתאום.

לפני הנפט

במשך אלפי שנים האירו בעזרת נרות ונרות שמן: כלי קטן מחרס או ממתכת, מלא בשמן זית או בשומן, עם פתיל שבוער בקצה. האור היה חלש ומעשן. בשנת 1780 בנה השווייצרי איימה ארגאן מנורת שמן עם פתיל עגול וחלול וארובת זכוכית. האוויר זרם גם דרך מרכז הפתיל, והלהבה בערה בהירה ונקייה הרבה יותר. העקרונות של המנורה הזו ליוו את המנורות שבאו אחריה.

מנורת הנפט

באמצע המאה ה־19 התחילו לזקק נפט מנפט גולמי. בשנת 1853 בנה הרוקח הפולני איגנצי לוקשביץ' בעיר למברג, היום לביב, את מנורת הנפט המודרנית. הנפט היה זול, נגיש ונותן אור טוב, ותוך כמה עשורים מנורות נפט נמצאו כמעט בכל בית בעולם.

למנורת נפט יש כמה חלקים: מיכל לנפט, מזכוכית, מקרמיקה או ממתכת, מבער מתכת שמוברג עליו, פתיל שטוח או עגול שעולה מהמיכל, כפתור קטן להגבהת הפתיל, וארובת זכוכית שמגינה על הלהבה ומייצבת אותה. למנורות מפוארות יותר היה גם אהיל מזכוכית, לפעמים צבעונית או מצוירת. היו מנורות שולחן, מנורות שנתלו על הקיר עם מחזיר אור, ומנורות שנתלו מהתקרה.

העששית

לשימוש בחוץ, ברפת, במחסן או בדרך, השתמשו בעששית: פנס נפט נייד עם ידית לתלייה, מסגרת מתכת וזכוכית עבה שמגינה על הלהבה. בעששיות הטובות האוויר מגיע ללהבה דרך צינורות בצדדים, ולכן הן לא נכבות ברוח, ומכאן גם השם "פנס סערה". עששיות כאלה שימשו גם ברכבות, בספינות ובצבא.

הלוקס: אור בלחץ

בתחילת המאה ה־20 הופיעו מנורות נפט שעובדות בלחץ, כמו הפרימוס. בשנת 1910 פיתח מקס גרץ בברלין את מנורת הפטרומקס: שואבים אוויר למיכל, מחממים מראש בכוהל, והנפט הופך לגז ונשרף בתוך רשת עדינה שזוהרת באור לבן וחזק. בארץ מנורות כאלה נקראו "לוקס". הן היו רועשות ודרשו טיפול, אבל האירו חצר שלמה, חתונה או מסיבה, ושימשו רבות בהתיישבות, בחקלאות ובחירום.

ככל שהחשמל התפשט, מנורות הנפט עברו מהשולחן למדף ולמחסן. היום הן חוזרות בתור פריט עיצוב, ואספנים מחפשים בעיקר מנורות מקוריות ושלמות.

איך מזהים

• מבער: חלק המתכת שבו נמצא הפתיל. לעתים קרובות מוטבעים עליו שם היצרן, סמל או ארץ הייצור.
• פתיל: פתיל שטוח במנורות פשוטות, פתיל עגול במנורות חזקות יותר. מנורת לחץ עובדת בלי פתיל, עם רשת זוהרת.
• מיכל: זכוכית שקופה או צבעונית, קרמיקה מצוירת, פליז או פח.
• עששית: מסגרת מתכת עם ידית, זכוכית עבה בצורת ביצה, ולפעמים צינורות בצדדים.

מה קובע את הערך

• זכוכית מקורית ושלמה: ארובה, אהיל ומיכל בלי סדקים ובלי שברים.
• מבער שלם ותקין, עם שם יצרן ברור.
• מיכל מעוטר, מזכוכית צבעונית, מזכוכית חרוטה או מקרמיקה מצוירת.
• אהיל מקורי, במיוחד אהיל מזכוכית צבעונית או מצוירת.
• בעששיות ובמנורות לחץ: שם יצרן ידוע, צבע מקורי וחלקים מקוריים.

חשוב: מנורת נפט ישנה כדאי להדליק רק אחרי שבודקים שהמיכל לא דולף ושהזכוכית שלמה. מנורות לחץ ישנות עדיף לא להדליק בכלל בלי בדיקה של בעל מקצוע.

יש לכם מנורת נפט או עששית בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.