כלוב ציפורים

ציוץ של קנרית במרפסת בבוקר, כלוב תלוי ליד החלון, וכיסוי בד שמכסים איתו את הכלוב בלילה. בבתים רבים הציפור בכלוב הייתה חלק מהמשפחה, והכלוב עצמו היה לפעמים יפה כמו רהיט.

ציפורים בבית

גידול ציפורים בבית מוכר כבר מהעת העתיקה. במצרים, ביוון וברומא החזיקו ציפורים לשירה ולנוי, ובסין גידלו ציפורי שיר בכלובי במבוק עדינים, ואף יצאו איתן לטיולים. באירופה, במאות ה־16 וה־17, הפכה הקנרית, ציפור קטנה מהאיים הקנריים, לאהובה במיוחד בזכות השירה שלה.

כלובי הנוי

במאה ה־18 וה־19 הכלוב הפך לחפץ אומנותי בפני עצמו. אומנים בנו כלובים בצורת ארמונות, כנסיות, בתים ומגדלים, מעץ מגולף, מפליז ומתיל, לפעמים עם כיפות, עמודים ומרפסות קטנות. כלוב כזה עמד בסלון של בית אמיד כמו פסל. לצדם נבנו כלובים פשוטים יותר, לבתים רגילים, למוכרי ציפורים ולנסיעות.

הכלוב במרפסת

במאה ה־20 נפוצו כלובי תיל קלים, לרוב צבועים בלבן, בירוק או בזהב, עם מגש פלסטיק או פח בתחתית. בארץ, בבתים ובמרפסות, תלו כלובים עם קנריות, תוכונים וחוחיות, ובשכונות רבות שמעו את שירת הציפורים מכל המרפסות. היום כלובים ישנים, גם ריקים, הם פריט עיצוב אהוב: שמים בהם עציצים, נרות או ספרים.

איך מזהים

• כלוב נוי ישן: צורה של בית או ארמון, עבודת עץ או פליז, לפעמים עם עיטורים יצוקים.
• כלוב תיל: מוטות דקים, וו תלייה מלמעלה, דלת קטנה ומגש נשלף בתחתית.
• כלוב סיני או יפני: במבוק או עץ דק, צורה עגולה או כיפתית, ולפעמים כלי אוכל קטנים מחרסינה.
• חלקים: מוטות ישיבה, כלי אוכל ומים, מגש וכיסוי בד מקורי.

מה קובע את הערך

• עבודת יד ופרטים: גילופים, יציקות, כיפות ועמודים.
• חומר: פליז ועץ מגולף מבוקשים יותר מתיל פשוט.
• צורה מיוחדת, כמו כלובים בצורת בניין.
• שלמות: מוטות, דלת, מגש וכלי אוכל מקוריים.
• גיל ומצב: בלי חלודה, שברים ותיקונים בולטים.

יש לכם כלוב ציפורים ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.