חוגה שמסתובבת וחוזרת לאט, צלצול חזק שנשמע בכל הבית, וחוט מסולסל שמגיע בדיוק עד הספה. במשך עשרות שנים הטלפון היה החלון של הבית אל העולם. בארץ הוא גם היה מותרות, שחיכו לו לפעמים שנים.
"מר ווטסון, בוא הנה"
בשנת 1876 קיבל אלכסנדר גרהם בל פטנט על הטלפון. כמה ממציאים עבדו באותן שנים על רעיון דומה, ביניהם האיטלקי אנטוניו מאוצ'י והאמריקאי אלישע גריי, והוויכוח על מי היה הראשון נמשך עד היום. לפי הסיפור המוכר, המשפט הראשון שעבר בטלפון היה קריאה של בל לעוזרו: "מר ווטסון, בוא הנה, אני רוצה לראות אותך".
המרכזנית
בטלפונים הראשונים לא חייגו. מרימים את השפופרת או מסובבים ידית, ומרכזנית עונה ומחברת את השיחה בעזרת כבלים ולוח שקעים. הטלפונים של התקופה היו קופסאות עץ שנתלו על הקיר, עם ידית בצד, שפופרת נפרדת לאוזן ופומית קבועה לדיבור. אחריהם הגיע טלפון הפמוט: עמוד עומד עם פומית בראשו, ושפופרת שתלויה על וו בצד.
החוגה
בשנת 1891 רשם אלמון סטראוג'ר, קברן אמריקאי, פטנט על מרכזייה אוטומטית. לפי הסיפור, הוא חשד שהמרכזנית בעיר שלו מעבירה את הלקוחות שלו למתחרה. המרכזייה האוטומטית הובילה לחוגה, שאיתה כל אחד יכול לחייג בעצמו. בעשורים הבאים הטלפון קיבל את הצורה שכולנו זוכרים: גוף כבד מבקליט או מפלסטיק, חוגה עגולה עם חורים, ושפופרת אחת שמחברת את האוזנייה ואת הפומית.
בשנות ה־60 הופיעו בארצות הברית טלפונים עם לחצנים, שבהם כל מקש משמיע צליל אחר. עם הזמן הם החליפו את החוגה, ובסוף המאה ה־20 החליפו את כולם הטלפונים האלחוטיים והניידים.
הטלפון בארץ
בארץ הטלפון לא היה מובן מאליו. במשך שנים רבות קו טלפון היה מצרך נדיר, והמתינו לו לפעמים זמן רב. היו בתים שבהם הטלפון של משפחה אחת שירת את כל הבניין, והשכנים היו באים לדבר או לקבל שיחות.
מי שלא היה לו טלפון בבית, השתמש בטלפון הציבורי. ב־1953 התחילו לצקת בארץ את האסימונים הראשונים, המטבעות המיוחדים לטלפון הציבורי, עם החריץ באמצע. באוקטובר 1990 הותקן בדואר המרכזי בירושלים הטלפון הציבורי הראשון שעבד עם טלכרט, כרטיס עם מספר שיחות. האסימונים יצאו משימוש בשנים שאחר כך, והיום הם פריט אספנות נוסטלגי.
איך מזהים
- טלפון קיר עם ידית: קופסת עץ, ידית בצד, פעמונים מתכתיים מלמעלה ושפופרת נפרדת.
- טלפון פמוט: עמוד עומד עם פומית בראשו ושפופרת על וו.
- טלפון חוגה: חוגה עגולה עם חורים, גוף מבקליט, ממתכת או מפלסטיק.
- תווית: מתחת לבסיס יש לעתים קרובות תווית או הטבעה עם שם היצרן, הדגם ולפעמים השנה.
מה קובע את הערך
- גיל ודגם: טלפוני קיר מעץ וטלפוני פמוט מבוקשים יותר מטלפוני חוגה נפוצים.
- גוף שלם, בלי סדקים ובלי שברים, במיוחד בגופים מבקליט.
- חלקים מקוריים: שפופרת, חוגה, חוט עטוף בד ותווית.
- צבע: טלפוני חוגה בצבעים מיוחדים, כמו אדום, ירוק או ורוד, מבוקשים יותר מהשחור והאפור הנפוצים.
יש לכם טלפון ישן בבית, או אסימונים? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
