דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

ספלים ותחתיות

כוס תה או קפה בבית של פעם הוגשה בספל עם תחתית תואמת. הספל הדק, עם הידית והזהב בשפה, היה חלק מהטקס של אירוח, ולא רק כלי לשתייה.

מקערית לספל

כשהתה הגיע לאירופה מסין במאה ה־17, שתו אותו בקעריות קטנות בלי ידית. במאה ה־18 הוסיפו יצרני הפורצלן האירופאים ידית לספל, ותחתית שעליה מניחים אותו. בבריטניה נפוצה השלישייה: ספל, תחתית וצלחת קטנה לעוגה. לקפה השחור החזק יוצרו ספלי מוקה קטנים. אספנים אוהבים במיוחד ספלי תצוגה, ספלים מעוטרים שנועדו להצגה בוויטרינה ולא לשימוש.

דגמים ויצרנים

בתי חרושת כמו מייסן (Meissen), רוזנטל (Rosenthal), לימוז׳ (Limoges) ופורצלן העצם האנגלי הוציאו דגמים שנמכרו עשרות שנים, וחלקם מבוקשים עד היום. ספל שהשתייך לסט מוכר, עם חותמת ברורה, שווה יותר מספל בודד בלי סימון. על הכלים שעמדו לצד הספלים אפשר לקרוא בערכים מגשי תה ומעמדי עוגה, קומקום ומסננות תה.

איך מזהים

  • חותמת: שם יצרן ודגם בתחתית הספל, ולעתים גם בתחתית הצלחת.
  • התאמה: ספל ותחתית מאותו עיטור ומאותה חותמת, ולא זוג שהורכב מאוחר יותר.
  • זהב: זהב בשפה ובידית, ששחיקה שלו מעידה על שימוש.
  • דקיקות: פורצלן דק מעביר אור, ואפשר לראות דרכו צל של אצבע.

מה קובע את הערך

  • יצרן ידוע ודגם מבוקש.
  • ציור ידני.
  • סט שלם של ספלים ותחתיות.
  • זהב שלא נשחק.
  • מצב בלי סדקים ובלי שברים קטנים בשפה.

יש לכם ספלים ותחתיות ישנים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook

עברו אצלנו לאורך השנים

חלק מהפריטים שנמכרו במכירות הקודמות של סיגלרי.