דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

קופה רושמת

בחנות של פעם, הכסף נכנס למגירה, והבעלים קיווה שאף אחד לא ייקח ממנה. הקופה הרושמת פתרה את זה: כל מכירה נרשמה, הסכום הופיע בחלון לעיני הקונה, ופעמון צלצל כשהמגירה נפתחה.

הקופאי שלא משקר

ב־1879 רשם ג׳יימס ריטי (James Ritty), בעל בית מרזח בדייטון שבארצות הברית, פטנט על קופה רושמת, כדי למנוע מהעובדים לקחת כסף מהקופה. כמה שנים אחר כך קנה את העסק ג׳ון פטרסון (John H. Patterson), והקים את חברת NCR, שהפכה לגדולה ביצרניות הקופות בעולם. הקופות המכניות של סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 יוצרו מפליז או מברזל יצוק, מעוטרות בעיטורים יצוקים, עם לשוניות מספרים שקופצות בחלון.

מהמכולת לחדר הילדים

בחנויות קטנות ובמכולות השתמשו לא פעם בקופות פשוטות יותר, עם מגירה וידית, ורישום ידני של הסכום. באמצע המאה ה־20 הופיעו הקופות החשמליות, ואחריהן הקופות הממוחשבות. לצד הקופות האמיתיות יוצרו קופות צעצוע מפח ומפלסטיק, וגם קופות חיסכון בצורת קופה רושמת. על קופות חיסכון אפשר לקרוא בערך קופת חיסכון, ועל מכונות חישוב בערך מכונת חישוב.

איך מזהים

  • לשוניות: לשוניות מספרים שקופצות בחלון העליון כשלוחצים על המקשים.
  • מקשים: שורות מקשים עם סכומים, במטבע של הארץ שבה נמכרה הקופה.
  • מגירה: מגירת כסף עם תאים למטבעות ולשטרות, ולעתים מנעול.
  • לוחית: שם יצרן ומספר סידורי, שעוזרים לתארך את הקופה.

מה קובע את הערך

  • גיל, וגוף פליז מעוטר.
  • יצרן ידוע.
  • מנגנון שעובד, ופעמון שמצלצל.
  • מגירה ומפתח מקוריים.
  • מקשים במטבע מעניין, למשל של תקופת המנדט.

יש לכם קופה רושמת ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook

עברו אצלנו לאורך השנים

חלק מהפריטים שנמכרו במכירות הקודמות של סיגלרי.