דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

שטוף штоф

השטוף (ברוסית штоф) היה ברוסיה הצארית יחידת נפח למשקאות, ובשמו נקרא גם הבקבוק שמחזיק את הכמות הזאת. עם הזמן השם עבר לבקבוקי משקה מעוצבים, ובעיקר לבקבוקים פיגורטיביים מפורצלן ומקרמיקה.

מבקבוק מרובע לדמות

השטוף הקלאסי היה בקבוק זכוכית מרובע עם צוואר קצר, שבו נמכרה ונמזגה וודקה. במאה ה־19 ובמאה ה־20 התפתחו לצדו בקבוקים פיגורטיביים, שבהם הבקבוק כולו הוא דמות: קוזאק, איכר, איש הרים, דוב או ציפור, והפקק הוא הכובע או הראש. בקבוקים כאלה יוצרו בבתי חרושת לפורצלן ברוסיה ובברית המועצות, ונמכרו כמתנה ומזכרת.

שטוף עממי

באוקראינה ובאזורים נוספים יוצרו כלי משקה מקרמיקה עממית, בצורת חיות ודמויות, צבועים בצבעים חזקים. חלקם שימשו להגשה בחגים ובשמחות, וחלקם נעשו לנוי. בארץ הגיעו בקבוקים כאלה עם עולים מברית המועצות, ועומדים לא פעם בוויטרינה. על כלי הגשה נוספים למשקאות אפשר לקרוא בערך דקנטר.

איך מזהים

  • דמות: הבקבוק כולו בצורת דמות, והפקק הוא חלק ממנה.
  • חותמת: סמל בית חרושת וכיתוב בקירילית בתחתית.
  • ציור: ציור ידני עם פרטים בפנים ובבגדים, או צבעים עממיים חזקים.
  • פקק: פקק מקורי מאותו חומר, שמתאים בצבע ובעיטור.

מה קובע את הערך

  • גיל, ובית חרושת ידוע.
  • ציור ידני עדין.
  • פקק מקורי.
  • דמות נדירה או מעניינת.
  • מצב בלי סדקים ובלי שברים קטנים.

יש לכם שטוף ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook