בסוף ארוחת החג עמדה על השולחן קערת אגוזים, ולצדה מפצח: לפעמים כלי מתכת פשוט עם שתי זרועות, לפעמים כלב מברזל שפותח את פיו, ולפעמים חייל עץ צבעוני בכובע גבוה. מפצחי האגוזים הם כלי מטבח קטן, אבל גם אחד התחומים המשעשעים ביותר בעולם האספנות.
מאבן למנוף
במשך אלפי שנים פיצחו אגוזים באבן, ומפצחים מברונזה, עם שתי זרועות וציר, היו בשימוש כבר ביוון וברומא. בימי הביניים ובראשית העת החדשה נפוצו באירופה מפצחים ממתכת ומעץ מגולף. באנגליה ובצרפת של המאות ה־17 וה־18 גולפו מפצחים מעץ קשה בצורת ראשים ודמויות, שהלסת שלהם היא המקום שבו מכניסים את האגוז, והם נחשבים היום לפריטי אמנות עממית. נפוצו גם מפצחי בורג, שבהם מסובבים בורג שלוחץ על האגוז עד שהקליפה נסדקת.
כלבים, סנאים וחיילים
במאה ה־19 התפשטו מפצחים מברזל יצוק, ובארצות הברית ובאירופה יוצרו מפצחים פיגורטיביים בצורת כלב, סנאי, תנין או אריה, שמניחים על השולחן ולוחצים על הזנב. באזור הרי העופרת שבגרמניה (Erzgebirge) גילפו החל מהמאה ה־19 חיילי עץ צבעוניים, שהלסת שלהם מפצחת אגוזים כשמרימים את הידית שמאחור. הם התפרסמו בעקבות הסיפור "מפצח האגוזים ומלך העכברים" של א.ת.א. הופמן ובעקבות הבלט "מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי, והפכו לקישוט מסורתי של חג המולד. במאה ה־20 נפוצו מפצחים פשוטים מפלדה ומפליז, וסטים שולחניים עם קערת עץ, מפצח ומחטים קטנות לחילוץ הפרי.
איך מזהים
- מנגנון: שתי זרועות על ציר, לסת שנפתחת ונסגרת, או בורג שלוחץ על האגוז.
- סימון: על מפצחי מתכת מופיעים לפעמים שם היצרן, מספר פטנט או שנת רישום, יצוקים או מוטבעים.
- גילוף: במפצחי עץ ישנים הגילוף נעשה ביד, העץ כהה מגיל ומשימוש, והלסת שחוקה.
- חיילי עץ: במפצחים מקוריים מגרמניה יש לפעמים תווית או חותמת של בית המלאכה בתחתית.
מה קובע את הערך
- גיל, ובמיוחד מפצחי עץ מגולפים מהמאות ה־17 עד ה־19.
- מפצחי ברזל יצוק פיגורטיביים, ובמיוחד בצורות נדירות.
- חיילי עץ מסורתיים בעבודת יד, עם צבע מקורי.
- מנגנון שעובד.
- סט שלם, עם קערה ומחטים, בקופסה המקורית.
יש לכם מפצח אגוזים ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
