דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

קופסה לצווארונים

פעם הצווארון של חולצת גבר לא היה תפור אליה. הוא היה חלק נפרד, מעומלן וקשיח, שמחברים לחולצה בכפתורים קטנים, ושומרים בקופסה מיוחדת.

הצווארון הנפרד

לפי הסיפור המקובל, את הצווארון הנפרד המציאה ב־1827 הנה מונטגיו (Hannah Montague) בעיר טרוי שבארצות הברית, כדי לכבס רק את הצווארון ולא את כל החולצה. העיר הפכה למרכז של תעשיית צווארונים, והצווארון הנפרד היה חלק קבוע מלבוש הגברים במאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20. הצווארון התחבר לחולצה בכפתורי צווארון קטנים, מעצם, ממתכת או מזהב.

הקופסה

כדי שהצווארונים המעומלנים לא יתקמטו, שמרו אותם בקופסה עגולה או בצורת פרסה, מעור, מפח או מקרטון, שלעתים היה בה גם תא לכפתורים. בנסיעות לקחו קופסה קטנה כזו במזוודה. בשנות ה־20 וה־30 חולצות עם צווארון תפור החליפו את הצווארון הנפרד, והקופסאות נעלמו בהדרגה. על המזוודה שבה נסעו אפשר לקרוא בערך מזוודה ישנה.

איך מזהים

  • צורה: קופסה עגולה או בצורת פרסה, בגודל של צווארון.
  • חומר: עור, פח או קרטון, לעתים עם ריפוד בד.
  • סימון: ראשי תיבות, שם חנות או שם יצרן צווארונים על המכסה.
  • תכולה: לעתים נשארו בפנים צווארונים או כפתורי צווארון.

מה קובע את הערך

  • גיל, ועור משובח.
  • מונוגרמה או שם חנות.
  • ריפוד פנימי מקורי.
  • צווארונים או כפתורים מקוריים בפנים.
  • מצב טוב, בלי קרעים ובלי חלודה.

יש לכם קופסה לצווארונים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook