דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

פצירות ושופינים

כדי לעצב מתכת או עץ בדיוק, לא מספיק לנסר. הפצירה והשופין מורידים שכבה דקה אחרי שכבה, עד שהצורה בדיוק כמו שצריך.

פצירה ושופין

הפצירה עשויה פלדה קשה, עם חריצים צפופים ומקבילים, ומשמשת בעיקר לעבודה במתכת. השופין דומה לה, אבל במקום חריצים יש לו שיניים בולטות וגסות, לעיצוב עץ. עד המאה ה־19 חריצי הפצירה נחצבו ביד, שן אחר שן, ובמהלך המאה ה־19 התפשטו מכונות לייצור פצירות. חברות כמו ניקולסון (Nicholson) בארצות הברית ייצרו פצירות בכמויות גדולות, והטביעו את שמן על כל אחת.

בסדנה ובנפחייה

לכל מלאכה היו פצירות משלה: נפחים השתמשו בשופין רחב ליישור פרסות של סוסים, גלפים בפצירות קטנות ומעוקלות, וצורפים ושענים בפצירות זעירות. הפצירות נשמרו לרוב בנרתיק בד או בקופסה, כדי שהשיניים לא ייפגעו. על החלק שהידקו בזמן הפצירה אפשר לקרוא בערך מלחציים ומלחצי נגרים, ועל כלי נגרות נוספים בערך אזמלי נגרות.

איך מזהים

  • חריצים: חריצים צפופים בפצירה, ושיניים בולטות ונפרדות בשופין.
  • חותמת: שם יצרן מוטבע ליד הזנב, ולעתים ארץ ייצור.
  • ידית: ידית עץ עם טבעת מתכת, שנכנסת על הזנב המחודד.
  • צורה: שטוחה, עגולה, חצי עגולה או משולשת, לפי העבודה.

מה קובע את הערך

  • יצרן ידוע.
  • ידית עץ מקורית.
  • סט שלם בנרתיק או בקופסה.
  • פצירות מיוחדות לגלפים או לצורפים.
  • מצב בלי חלודה עמוקה, עם שיניים שלמות.

יש לכם פצירות או שופינים ישנים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותם יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook

עברו אצלנו לאורך השנים

חלק מהפריטים שנמכרו במכירות הקודמות של סיגלרי.