דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

פלס

שפופרת זכוכית קטנה, כמעט מלאה בנוזל, ובתוכה בועת אוויר אחת. כשהבועה באמצע, המדף ישר. הפלס הוא אחד הכלים הפשוטים והחכמים בארגז הכלים, ופלס עץ ישן עם קצוות פליז הוא גם חפץ יפה.

מהמילה ועד הבועה

בתנ״ך הפֶּלֶס הוא בכלל כלי שקילה: "פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה׳" (משלי טז, יא). בעברית החדשה המילה עברה לכלי שבודק אם משטח מאוזן. לפני הבועה השתמשו בפלס בצורת A או T, עם אנך תלוי במרכז, ובשקתות מים ארוכות.

פלס הבועה פותח בצרפת בשנות ה־60 של המאה ה־17, ומיוחס למלכיסדק טבנו (Melchisédech Thévenot). בהתחלה שימש בעיקר במכשירי מדידה ואסטרונומיה, ורק במאה ה־19 הפך לכלי נפוץ בידי נגרים ובנאים.

פלס הנגר

במחצית השנייה של המאה ה־19 התחילו לייצר פלסים בכמות גדולה, בעיקר באנגליה ובארצות הברית. הדגם הקלאסי הוא גוף מעץ קשה, עם לוחיות פליז בקצוות ובחלון השפופרת. בהמשך הוסיפו שפופרת שנייה לבדיקה אנכית, ופלסים מברזל יצוק ומאלומיניום (aluminium) החליפו בהדרגה את העץ. השפופרת מלאה לרוב באלכוהול או בנוזל דומה, שאינו קופא ונע מהר.

איך מזהים

  • שפופרת: שפופרת זכוכית מעט מקושתת, עם קווי סימון, בחלון בצד או בחלק העליון.
  • גוף: עץ קשה עם לוחיות פליז, או מתכת. בפלסים ישנים העץ כהה ושחוק בקצוות.
  • שפופרת נוספת: שפופרת קטנה בניצב לבדיקת קיר או עמוד.
  • חתימה: שם יצרן ומספר דגם מוטבעים בעץ או על לוחית הפליז.

מה קובע את הערך

  • גיל, ושילוב של עץ ופליז.
  • שפופרת שלמה, לא סדוקה, עם נוזל ובועה.
  • גוף ישר, בלי סדקים ובלי שברים בקצוות.
  • פלס מעוצב, פלס קטן לכיס או פלס מקצועי למודדים.
  • חותמת יצרן ברורה.

יש לכם פלס ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook