פיסת סבון שנשארת רטובה נמסה מהר. לכן כבר לפני מאתיים שנה הגיעה לחדר הרחצה סבוניה עם משטח מחורר, שהמים מטפטפים ממנו והסבון נשאר יבש.
הסבון נכנס לבית
במאה ה־19, כשהסבון הפך זול ונפוץ יותר, הוא נכנס לכל בית, ואיתו הסבוניה. לפני שהיו צנרת ומקלחת בכל בית, התרחצו בחדר השינה, ליד כד וקערה, והסבוניה הייתה חלק מסט הרחצה, באותו פורצלן ובאותו עיטור. על הסט הזה אפשר לקרוא בערך כד וקערת רחצה. בסבוניות רבות יש מכסה ומשטח פנימי מחורר שאפשר להוציא.
מאמייל ועד פרסומת
במטבחים ובבתי מלאכה נפוצו סבוניות אמייל (émail) וסבוניות ברזל יצוק לקיר, ליד הכיור. יצרני סבון ובשמים הוציאו סבוניות עם השם שלהם, ובשנות ה־50 וה־60 נפוצו סבוניות קרמיקה ופלסטיק בצורות משעשעות, כמו אמבטיה עם רגלי אריה, צדף או ברבור. כשחדרי האמבטיה נבנו עם אריחים, הגיעו גם סבוניות קרמיקה סניטרית שבנויות בתוך הקיר.
איך מזהים
- ניקוז: משטח מחורר או צלעות שמרימות את הסבון מעל המים.
- מכסה: בסבוניות פורצלן ישנות יש לעתים מכסה תואם, שנשבר או אבד לא פעם.
- חותמת: שם יצרן ודגם בתחתית, כמו בשאר הכלים של סט הרחצה.
- לקיר: חור או וו לתלייה בגב, בעיקר בסבוניות ברזל ואמייל.
מה קובע את הערך
- גיל, ופורצלן עם ציור יד או הדפס עדין.
- סבוניה שלמה, עם מכסה ומשטח מקוריים.
- חלק מסט רחצה תואם.
- סבוניה פרסומית של מותג סבון ידוע.
- צורה משעשעת או נדירה במצב טוב.
יש לכם סבוניה ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.
