כיסא מרופד, רולים בשיער, כיפה גדולה ומזמזמת שיורדת מעל הראש, ועיתון או מגזין ביד עד שהשיער מתייבש. במספרות של פעם, הזמן מתחת למייבש היה גם זמן של שיחות, רכילות ומנוחה קצרה מהבית.
המייבש הראשון
בשנת 1888 בנה הספר הצרפתי אלכסנדר גודפרואה מייבש שיער למספרה שלו. זה לא היה מכשיר שמחזיקים ביד, אלא כובע גדול שהלקוחה ישבה מתחתיו, והוא היה מחובר לארובה של תנור גז, שממנה הגיע אוויר חם. בתחילת המאה ה־20 הופיעו מייבשים חשמליים, ובשנת 1911 נרשם בארצות הברית הפטנט הראשון על מייבש שיער.
מכשירים מפחידים
מייבשי השיער ומכשירי הסלסול של שנות ה־10 עד ה־30 נראו לפעמים כמו מכונות מסרט מדע בדיוני: כיפות מתכת גדולות, חוטים, צינורות ולפעמים עשרות מלחציים שמחוברים לשיער. המכשירים הידניים לבית, שהופיעו בסביבות 1920, היו כבדים וחלשים, וייבוש שיער ארוך לקח הרבה זמן.
הכיפה במספרה
בשנות ה־50 הופיעה הכיפה הקשיחה שכולנו מכירים מהמספרות: כיפה מפלסטיק או ממתכת על רגל או על זרוע מעל כיסא, עם שעון זמן ובורר חום. היא חיממה את כל הראש באופן שווה, והתאימה במיוחד לתסרוקות המנופחות של שנות ה־50 וה־60, שנבנו על רולים. באותן שנים יצאו גם מייבשי כובע לבית: כובע רך מבד או מפלסטיק, שמחובר בצינור למנוע קטן, לפעמים בתוך מזוודה קטנה.
בארץ, כמו בכל העולם, שורות של כיפות מייבש עמדו בכל מספרת נשים. עם הזמן, כשהתסרוקות השתנו והפן הידני השתכלל, הכיפות פינו מקום, והיום הן פריט עיצוב רטרו מבוקש.
איך מזהים
- מייבש כיפה עומד: כיפה קשיחה על עמוד עם בסיס רחב או גלגלים, ולפעמים זרוע שמתכווננת.
- מייבש על כיסא: כיפה שמחוברת לכיסא מרופד, לרוב בצבעים של שנות ה־50 וה־60.
- מייבש כובע ביתי: כובע רך עם צינור ומנוע קטן, לפעמים בתוך קופסה או מזוודה.
- תווית: שם היצרן, הדגם והמתח מופיעים בדרך כלל על הבסיס או על גב הכיפה.
מה קובע את הערך
- עיצוב מיוחד של שנות ה־50 וה־60, בצבעים כמו ורוד, תכלת ומנטה.
- צבע, כרום ופלסטיק מקוריים, בלי סדקים.
- מכשיר שלם, עם כל החלקים, ולפעמים גם הכיסא המקורי.
- מייבשי כובע ביתיים במזוודה המקורית.
- מכשירים מוקדמים מאוד ממתכת, מתחילת המאה ה־20.
חשוב: לא כדאי לחבר לחשמל מייבש שיער ישן בלי בדיקה של חשמלאי. גופי חימום וחוטים ישנים עלולים להיות מסוכנים.
יש לכם מייבש שיער ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
