ספרים היו פעם רכוש יקר, ובבתים רבים הם עמדו מאחורי זכוכית, מסודרים בכוננית שנבנתה במיוחד בשבילם. הכוננית סיפרה משהו על הבית: מה קוראים בו, ומה רוצים שהאורחים יראו.
ארון הספרים
בספריות פרטיות של המאות ה־17 וה־18 נבנו ארונות ספרים גדולים מעץ, עם דלתות זכוכית שמגינות מאבק, לעתים כחלק מקיר שלם. במאה ה־19, כשספרים נעשו זולים יותר, ארון הספרים נכנס גם לבתים של מעמד הביניים, בגדלים קטנים יותר ובעיצוב פשוט. על כלים שמחזיקים ספרים על השולחן אפשר לקרוא בערך תומכי ספרים.
כוננית מתאים וכוננית מסתובבת
בסוף המאה ה־19 נפוצה בארצות הברית כוננית מתאים: תאים נפרדים עם דלת זכוכית שמתרוממת ונכנסת פנימה, שאפשר לערום זה על זה ולהוסיף עוד תא כשהספרייה גדלה. היא הייתה נפוצה במשרדים של עורכי דין, ולכן נקראת לעתים barrister bookcase. לצדה נפוצה כוננית מסתובבת, שעומדת ליד הכורסה ומסתובבת על בסיס. במאה ה־20 נפוצו כונניות פתוחות, כונניות קיר דניות מעץ טיק, וכונניות קטנות לטלפון ולספר הטלפונים.
איך מזהים
- דלתות: דלתות זכוכית עם צירים, או דלת שמתרוממת ונכנסת לתוך התא.
- נגרות: חיבורי זנב יונה ועץ מלא מעידים על עבודה טובה.
- מדפים: מדפים מתכווננים על פסים או על פינים מעידים לרוב על כוננית מאוחרת יותר.
- תווית: שם יצרן מודבק או מוטבע בגב, בתוך מגירה או בתחתית.
מה קובע את הערך
- גיל, ועץ מלא עם נגרות טובה.
- זכוכית, צירים ופרזול מקוריים.
- כוננית מתאים שלמה, עם כל התאים, הבסיס והמכסה.
- עיצוב תקופתי מובהק.
- מצב טוב, בלי סדקים בפורניר ובלי מדפים כפופים.
יש לכם כוננית ספרים ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.
