על האח בסלון של פעם לא עמד חפץ אחד לבד. במרכז עמד שעון, ומשני צדיו פמוטים או אגרטלים זהים, וכולם יחד יצרו סט אחד: גרניטורה.
סדרת אגרטלים
המילה גרניטורה (בצרפתית garniture, קישוט) מתארת סט של חפצי נוי תואמים שנועדו לעמוד יחד. במאה ה־17 וה־18 הייתה הגרניטורה לרוב סדרה של שלושה, חמישה או שבעה אגרטלים מפורצלן סיני או מפאיינס הולנדי, שהוצבה על האח, על ארון או מעל משקוף. הסידור היה סימטרי, עם אגרטל גדול במרכז וזוגות קטנים יותר בצדדים.
שעון ופמוטים
במאה ה־19 נפוצה בצרפת גרניטורה של שעון אח משיש או מברונזה מוזהבת, עם שני פמוטים, שני אגרטלים או שני פסלונים תואמים. סטים כאלה נמכרו בכל אירופה, ובהמשך גם בסגנון ארט דקו (Art Deco), משיש ומאוניקס. לא פעם הסט התפרק עם השנים, וגרניטורה שלמה, עם כל חלקיה המקוריים, נדירה יותר. על השעון שבמרכז אפשר לקרוא בערך שעוני מדף ושעונים שולחניים, ועל הפמוטים בערך פמוטי שבת.
איך מזהים
- התאמה: אותו חומר, אותו עיטור ואותה עבודה בכל החלקים.
- סימטריה: פריט מרכזי, ושני פריטים זהים בצדדים, לעתים בתמונת ראי.
- סימון: חותמת יצרן או מספר זהה על חלקי הסט.
- שעון: מנגנון עם שם יצרן ומפתח מתיחה, בגרניטורה עם שעון.
מה קובע את הערך
- גרניטורה שלמה ומקורית.
- יצרן ידוע.
- ברונזה מוזהבת או שיש בעבודה עדינה.
- מנגנון שעון מקורי ותקין.
- מצב טוב של כל החלקים, בלי חלקים חסרים.
יש לכם גרניטורה ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.
