לכל בעל מקצוע היה ארגז, ובו הכלים שלו מסודרים כך שכל אחד נמצא בהישג יד ולא נפגע בדרך. לא פעם הארגז היה גם עבודת הנגרות הראשונה של חניך, הדבר שהוכיח מה הוא יודע.
תיבת הנגר
במאות ה־18 וה־19 החזיק הנגר את הכלים בתיבה גדולה מעץ, עם מגשים נשלפים ומחיצות מותאמות למסורים, למקצועים ולאזמלים. חניכים בנו את התיבה בעצמם בסוף ההכשרה, והיא הייתה לעתים מעוצבת מבפנים בשיבוצי עץ, כדי להראות את כישורי הנגר. על הכלים שבתוכה אפשר לקרוא בערכים מסורי יד, אזמלי נגרות ופטישים ומקבות.
ארגזי נשיאה וארגזי מתכת
לעבודה מחוץ לסדנה נשאו ארגז פתוח וקל, עם ידית עץ באמצע. מכונאים ושענים החזיקו ארגזים עם מגירות קטנות רבות, לכלים עדינים. באמצע המאה ה־20 נפוצו ארגזי מתכת צבועים, עם מדפים שנפתחים לצדדים כשמרימים את המכסה, ובבתים רבים בארץ היה ארגז כזה במחסן או מתחת לכיור.
איך מזהים
- מחיצות: מגשים ומחיצות שמותאמים לכלים מסוימים מעידים על ארגז מקצועי.
- נגרות: חיבורי זנב יונה בפינות, ידית מעץ קשה, ציר ומנעול מפליז.
- סימון: שם הבעלים, ראשי תיבות או שם היצרן, צבועים או חרוטים.
- מתכת: בארגזי מתכת בודקים שהזרועות והמדפים נפתחים, ושאין חלודה בתחתית.
מה קובע את הערך
- גיל, ונגרות טובה.
- מגשים, מגירות ומחיצות מקוריים.
- ארגז שמגיע מלא בכלים מאותה תקופה.
- שם בעלים או יצרן, או ארגז עם סיפור ידוע.
- צבע מקורי ומצב טוב.
יש לכם ארגז כלים ישן בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
