דלג לתוכן

ראש פינה · א׳ עד ה׳, 10:00 עד 17:00

סיגיפדיה

אפטבה

בבית של פעם לא שטפו ידיים מתחת לברז. מישהו החזיק קנקן עם פיה ארוכה, ויצק מים על הידיים מעל קערה. הקנקן הזה הוא האפטבה.

קנקן ליציקת מים

השם אפטבה מגיע מהפרסית (āftābe): āb פירושו מים, ו־tābe פירושו כלי. אפטבות נפוצו באיראן, באימפריה העות׳מאנית, בקווקז, במרכז אסיה ובארצות ערב. בטורקית ובערבית הן נקראות איבריק (ibrik, إبريق). במשפחות אמידות הגישו לאורחים, לפני הארוחה ואחריה, אפטבה וקערה תואמת, ויצקו להם מים על הידיים. מוסלמים השתמשו בה גם לרחצה שלפני התפילה (wudu). הקערה התואמת (בפרסית lagan, ובטורקית leğen) מכוסה לעתים ברשת או במכסה מחורר, כך שהמים המשומשים נעלמים מתחתיו.

נחושת, פליז וטומבק

רוב האפטבות שמגיעות היום לשוק עשויות נחושת או פליז, מרוקעות ביד, ובפנים מצופות לעתים בדיל, כדי שהנחושת לא תבוא במגע עם המים. האפטבות העות׳מאניות היוקרתיות נעשו מטומבק (tombak), נחושת מוזהבת, או מכסף, ובאיראן של התקופה הקאג׳ארית נעשו אפטבות פליז עם חריטות עשירות של צמחים, כתב ודמויות. במאה ה־20 יוצרו אפטבות רבות למזכרת ולקישוט, באיראן, בטורקיה, בצפון אפריקה ובהודו. על כלים נוספים למים אפשר לקרוא בערכים קנקני מים וכד וקערת רחצה.

איך מזהים

  • פיה: פיה ארוכה ומעוקלת שיוצאת מתחתית הגוף, ולעתים גשר קטן שמחבר אותה לצוואר.
  • מכסה: מכסה כיפתי על ציר, לעתים עם כפתור בראשו.
  • עבודת יד: סימני פטיש על המתכת וחריטה לא אחידה מעידים על עבודת יד.
  • ציפוי: בנחושת ציפוי דיל כסוף בפנים, ובטומבק שאריות של הזהבה.

מה קובע את הערך

  • גיל, ועבודת יד.
  • עיטור חרוט או מרוקע עשיר.
  • טומבק או כסף, ובכסף חותמות.
  • סט שלם עם הקערה התואמת.
  • פיה, ידית ומכסה שלמים, בלי תיקונים.

יש לכם אפטבה ישנה בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותה יחד אתכם.

לשתף: WhatsApp Facebook