קופסה כבדה מעץ ומפליז, עם חלון קטן לחוגת השעון, פתח צר בראש וידית בצד. היא נראית כמו שעון מסתורי, אבל זה כלי עבודה של חובבי יוני הדואר: השעון שבו נרשם, בדיוק של שניות, הרגע שבו היונה חזרה לשובך בסוף התחרות.
מרוץ של יוני דואר
יוני דואר שימשו להעברת הודעות כבר בעת העתיקה, בזכות היכולת שלהן לחזור הביתה ממרחקים גדולים. במאה ה־19 נולדו בבלגיה מרוצי היונים כספורט, ומשם התפשטו להולנד, לצרפת, לגרמניה, לאנגליה ולשאר העולם. במרוץ לוקחים את כל היונים של חברי המועדון למקום אחד, משחררים אותן יחד, וכל יונה עפה לשובך שלה. היונה המנצחת היא זו שהגיעה במהירות הגבוהה ביותר, לפי המרחק של השובך שלה מנקודת השחרור והזמן שעבר.
איך עובד השעון
לפני המרוץ שמים על רגל כל יונה טבעת גומי עם מספר. השעונים של כל החברים מכוונים יחד במועדון, ננעלים ונחתמים, כך שאי אפשר לפתוח אותם ולשנות את הזמן. כשהיונה נוחתת בשובך, המגדל מוריד ממנה את הטבעת, מכניס אותה לקפסולה קטנה, מחדיר את הקפסולה לפתח בראש השעון ומסובב את הידית. השעון מדפיס את השעה המדויקת על סרט נייר שבתוכו ושומר את הקפסולה בתא סגור. בסוף היום כל החברים מביאים את השעונים למועדון, פותחים אותם יחד ומחשבים מי ניצח. שעונים כאלה החלו להופיע בסוף המאה ה־19, ויצרנים בגרמניה, בבלגיה ובצרפת ייצרו אותם עד סוף המאה ה־20, עם מעטפת עץ או מתכת ולפעמים בתיק עור לנשיאה. בשנות ה־90 החליפו אותם מערכות אלקטרוניות עם שבב בטבעת, ושעוני היונים המכניים הפכו לפריט אספנות.
איך מזהים
- מבנה: קופסה כבדה עם פתח קטן בראש להכנסת הקפסולה, ידית או מנוף בצד, וחלון שמראה את חוגת השעון.
- מנעול וחותם: מנעול קטן, מקום לחותם עופרת או לחותם של המועדון, ומפתחות למתיחה ולפתיחה.
- סימון: שם היצרן, מספר דגם ומספר סידורי על לוחית או על החוגה.
- אביזרים: קפסולות מתכת או גומי, טבעות גומי, סרט נייר להדפסה ותיק עור.
מה קובע את הערך
- גיל, ובמיוחד שעונים מתחילת המאה ה־20.
- יצרן ידוע ודגם נדיר.
- שעון שעובד, כולל מנגנון ההדפסה.
- קפסולות, מפתחות ותיק מקוריים.
- מעטפת עץ ופליז במצב טוב.
יש לכם שעון ישן לתחרויות יונים בבית? שלחו לנו תמונה, ונשמח לבדוק אותו יחד אתכם.
